skip to main |
skip to sidebar
my perfect swan הוא פרוייקט אישי שלי שהתחלתי באפריל 2010, שמטרתו היתה להתחיל ולהוציא בהדרגה חומרים אישיים שלי החוצה אל העולם. אני כותבת, מאיירת ומעצבת מאז שאני ילדה, עושה ויוצרת הרבה אבל מראה ממש מעט, אם בכלל. רוב הדברים שלי נותרים במגירה (או יותר נכון, בתיקיות אינספור במחשב) ואפילו האנשים הקרובים אליי ביותר זוכים אך להצצה חטופה באמנות שלי, וגם אז תמיד זה נותר בגדר סקיצה, פוטנציאל ותו לא. באפריל השנה החלטתי לנסות ולשנות את זה. הרגשתי שזה הזמן הנכון עבורי לצאת מהקונכיה ולהתחיל להראות נוכחות. מכאן למעשה החל תהליך (מאוד איטי אמנם, אך עדיין תהליך) שהולך ומתגבש בימים אלו אל כדי ערוץ שלי להציג את האמנות שאני יוצרת. זה התחיל בבלוג שקיבל המון מחמאות והביך אותי מאוד (אני בחורה ביישנית ודי מופנמת, ואף פעם לא באמת הבנתי מה כל-כך מעניין בלקרוא על החיים שלי) ועתה עובר לעריכה-סופית של המגזין שכתבתי, איירתי וערכתי, Violet, אודות היצירה הנשית בארץ ובעולם, פרי מחקר של למעלה מעשור. כשהוא ייצא אני אולי אוכל לתפוס תנומה לשעה ולהרגיש בסדר עם זה. עד אז אני משתדלת לעבוד במרץ ולא לישון. מלבד הבלוג והמגזין, אני ממשיכה לכתוב שירים, אותם אני מתכננת לקבץ אל כדי אסופת שירים, וייתכן שאף אוציא אותה החוצה כמשהו רשמי שלי בעתיד, אך לא כעת. מלבד שירים, אני ממשיכה לכתוב יומן, בדיוק כמו שליאונרדו דה-וינצ'י לימד אותי, ובגאווה אני יכולה לומר שאני עושה את זה ללא הפסקה מגיל שבע או שמונה, ואין לי כוונה להפסיק. כתיבה מבחינתי היא תרפיה ששום טיפול פסיכולוגי בעולם לא יוכל להחליף. פרוייקט נוסף שאני עובדת עליו הוא בתחום של העיצוב הגרפי. אני רואה את עצמי יותר כמאיירת או אמנית חזותית מאשר כמעצבת-גרפית, על-אף שקיבלתי הכשרה מקצועית ותעסוקתית בתחום. כרגע אני מתמקדת בעיקר עיצוב טי-שירטים על-פי הזמנה אישית. מדובר בפרוייקט נפרד אשר אותו התחלתי לפני שנים, כשאיירתי לחברים ולמשפחה כמתנה טי-שירטים עם הרעיון הכי מטורף, מיוחד ולא-שגרתי שהם חשבו עליו ומעולם לא ידעו איך לעשות. אני תמיד מחפשת פרוייקטים שיאתגרו אותי, ואני חייבת להודות שבטי-שירטים אני מוצאת את הנישה האמנותית הכי חופשייה ומפרגנת שיש. בתקופה האחרונה התחלתי ללמוד לתפור ואני רוצה להאמין שברגע שאדע לתפור באמת, אוכל לשלב את האיור וההדפסים הגרפיים אל תוך העיצובים שלי. לפני כמה שנים ערכתי מוזיקה בזמני החופשי, לרוב בשעות מאוחרות בלילה (שלא ידעתי עד אז שקיימות) ומאוד נהניתי מהתהליך. ערכתי דברים מוזרים, ביזאריים ולא-נעימים לאוזן, אבל התהליך היה מפרה ומרתק. עריכת מוזיקה, בדיוק כמו עריכת וידיאו או יצירת קולאז'ים, היא למעשה עבודה דקדקנית של קופי-פייסט והתמקדות בפרטים. ואני בהחלט בחורה של קופי-פייסט והתמקדות בפרטים. אני יודעת שאם אצליח לדחוס לתוך היום שלי גם זמן לעריכה, כל עריכה שהיא, אני ארגיש מיצוי אמיתי. אבל שוב, בין הלימודים והעבודה, קצת קשה למצוא מקום וזמן להכל. מה שבטוח הוא, שמבחינתי my perfect swan מאגד את כל הדברים שאני אוהבת- אופנה, מוזיקה, כתיבה, שירה, איור ועיצוב. אני מאמינה שגיבשתי לעצמי עם הזמן אסתטיקה אישית שמתבטאת בעיקר בקולאז'ים שאני יוצרת והאיורים שאני מעצבת ואני יכולה רק לקוות שזה מתבטא החוצה וניכר לעין. כמובן שאני עוד צעירה, ואני מקווה שלפניי עוד עשרות שנים של יצירה אמנותית, ואני חייבת להודות שהנישה הזו שמצאתי, הבלוג, היא דרך הרבה יותר מזמינה ונעימה להראות לכם פיסה מהחיים שלי, ממה שחשבתי. אני יכולה רק לקוות שאתם אוהבים לקרוא את הבלוג באותה מידה שאני אוהבת לכתוב אותו. זו גם הזדמנות נפלאה לומר לכם תודה על כל הפרגון והמילים היפות, נעים לדעת שאחרי הכל, אני עדיין מעניינת אחרים. מי היה מאמין.
