צמידים- אקססורייז
לק- ג'ייד (מספר' 30) ושיק (מספר 32)
מטפחת- חנות יד שנייה בראש פינה
אני אוהבת ורוד, מעולם לא הכחשתי זאת. ועדיין, בחודשים האחרונים אני מוצאת את עצמי משלבת את הורוד עם שחור,וככל שהניגודים יותר בולטים, אני יותר מרוצה. להרכיב אאוטפיט כל אחד יכול, אבל להפוך אותו לשלך, ולדאוג שיהיה בו אמירה אישית שלך, זה כבר סוג של אמנות. אני לא מתכננת מה ללבוש. אני פשוט קמה בבוקר ולובשת מה שאני מרגישה באותו הרגע. שמעתי פעם שאומרים שנשים מתחלקות לשתי קבוצות- אלה שמתלבשות בשביל למשוך גברים, ואלה שמתלבשות בשביל לגרום לנשים אחרות לקנא, או מינימום להרים גבה. אני לא חושבת שזה נכון. יש עוד קבוצה של אנשים, שמתלבשים בשביל... עצמם. קמים בבוקר ופשוט נותנים לאני העצמי שלהם לצאת החוצה דרך הבגדים והאביזרים. אני מאמינה שהקבוצה הזו מייצגת אותי נאמנה. כבר אמרו לי לא פעם, שאפשר לקרוא אותי לפי מה שאני לובשת. בימים שאני מוטרדת, אני אפורה; בימים שאני מרגישה נלהבת או מלאת-אנרגיות, תראו אותי עם סגול וירוק; כשבא לי משהו קצת תמים, אני לובשת בגדים נשפכים בצבעי שמנת, כשבא לי להרגיש גירלי-גירל אני לובשת הרבה הרבה ורוד, וכשבא לי ללכת על המראה הקלאסי (בלונד ושחור) אז תראו אותי עם אאוטפיט שלם בשחור, כולל הלק. מילת-המפתח אצלי היא ללא ספק לשחק עם הבגדים, לנסות שילובים שלא בהכרח משתלבים, להפגין קצת תעוזה ולתת לטי-שירט ולג'ינס לנוח טיפה על המדף. קיץ הוא עונה נפלאה להתנסות, בעיקר בגלל צבעי הפסטל המדהימים האלה שעושים שמח לעיניים כשהם משולבים ביחד (סגול, ורוד, ירוק מנטה ותכלת. יאמי!) העיקר הוא לא לקחת את הבגדים יותר מדי ברצינות, פשוט לתת להם לספר סיפור עליכם. כשזה נובע ממשהו אמיתי, ולא מתוך נסיון לעשות רושם על מישהו, הרבה דברים מיוחדים מתרחשים. תנו לאמן שבכם לצאת החוצה. לכו תדעו מה יצא מזה.
