20 מתחת ל- 200

מעולם לא ראיתי את עצמי כבחורה 'טרנדית'. כשהיה אופנתי ללכת עם נקודות, אני לבשתי חלק. כשכולם הלכו עם צבעים צעקניים, אני נותרתי עם הטי האפורה הפשוטה עם הכפתורים העדינים. כמו שנהוג לומר, 'הסנדלר נשאר יחף', אני ממשיכה לעצב טי-שירטים לאחרים- וללכת עם חולצה חלקה וג'ינס דהוי.

כשחשבתי על הקונספט של '20 מתחת ל- 200', ידעתי שאני רוצה לבחור בפריטים שכל אחת תוכל 'להתחבר' אליהם- פריטים איכותיים, על-זמניים, כאלה שישארו איתכן עד שיתפוררו. הדפסים מנומרים או פרחוניים הם מאוד אופנתיים- אין בכך כל ספק- אבל יש להם תוחלת חיים קצרה מאוד.  אם אתן מצפות למצוא כאן, בין השורות, הפתעות גדולות- אומר לכן כבר מעכשיו שבוודאי תתאכזבו. אין כאן הפתעות- מדובר בעשרים פריטים בסיסיים, המתאימים לכל מלתחה, במחירים שלא עולים על 200 ש"ח לפריט. 

מה כן תוכלו למצוא? רשימה בהירה, ממצה, של עשרים פריטים שיעשירו את המלתחה שלכן בין-רגע, ואם תחכימו לשלבם בצורה נכונה, תוכלו ליצור לעצמכן מראה אקלקטי ומתוחכם מאוד. המלצה שלי: חכו לפרוייקט הבא, 'פריט אחד- מראות שונים' ואלמד אתכן איך לקחת אחד מפריטי הבייסיק שאמנה כאן ולשלבו עם אקססוריז שונים באופן כזה שיעניק לכן מראה שונה וייחודי בכל פעם. תהנו ! ~רעות

Back to Basics

פעם בעונה זה קורה לי- אני מתחילה להרגיש חוסר-נוחות לגבי הדברים שיש לי בארון. זה מתחיל עם חולצה שלא לבשתי כמה עונות ועדיין מבצבצת לה מבין המדפים, וזה מתגלגל במהרה אל כדי נבירה אינטנסיבית בכל הארונות והוצאה לא-מבוקרת של כל הבגדים על המיטה. אני לא יכולה להשתלט על זה, ובדרך-כלל לוקח לי כמה ימים עד שההרגשה נרגעת והרוגע (גם אם יחסי) חוזר אל כנו. 

הפעם זה היה קצת אחרת. הפכתי את זה לפרוייקט פומבי והודעתי לכל חבריי שאני נפטרת מכמה שיותר. בגדים, ספרים, נעליים, תיקים- כל דבר שנמצא אצלי ונותר ללא שימוש היה עתיד להימסר, ללא אפלייה של כסף או חשיבות. השארתי לי ג'קט ג'ינס ישן ושמלה קצרצרה בצבעים מזעזעים שקניתי כשהייתי בת 12, ושני אלה נותרו בארון כ'בגדי נוסטלגיה'. כל השאר הוצא החוצה ללא רחמים. הודעתי מראש שאני קצובה בזמן וכל מה שלא יימסר באותו השבוע לחברים, יועבר ישירות לאנשים אחרים שזקוקים לו. ההיענות היתה נעימה ומבורכת. התחלתי להכין שקיות לחברים, עם בגדים שחשבתי שיאהבו, והיו כאלה שבאו אליי ויצאו עם כמה שקיות גדושות בכל-טוב, וזה גרם לי שלווה ונחת. חלק עיקמו פרצוף ולא הבינו את האושר העילאי בלמסור לאחרים (כמה עם חוש 'עסקי' אף דאגו להבהיר לי שהיה עדיף אם הייתי מנסה למכור ולהרוויח מזה) אבל בסופו של דבר, כולם יצאו מרוצים. נהנתי במיוחד לשמוע שהבגדים שלי רואים עולם ומתהלכים ברחובות, לאחר תקופה שרק ידעו ניוון מהו, כאשר דחסתי אותם על מדפי הארון ונתתי להם אוויר ותאורה מלאכותית מדי פעם בפעם.

לאחר שטיהרתי את הארון מכל 'הלא-נחוץ', נותרתי עם כמה פריטים טובים, והרבה מקום לדברים חדשים. לאחר שיחה אצל דוד, הפקיד בבנק האהוב עליי, אשר שמח לבשר לי שהפעם אני בפלוס, ועוד בפלוס נכבד, החלטתי לעשות מעשה וללכת לרכוש לי כמה פריטים טובים, איכותיים, שישמשו אותי לזמן רב ככל האפשר. או במילה אחת- פריטי 'בייסיק'. אני מלכת-הבייסיק, ללא ספק. כמו שאומרים ש'הסנדלר הולך יחף', אנוכי, על אף היותי מעצבת הדפסים לטי-שירטים, תמיד הולכת עם חולצה חלקה. אני לא חושבת שמישהו ראה אותי הולכת עם הדפס כלשהו מאז שנות החטיבה הרחוקות.

בייסיק מבחינתי הוא אורח-חיים. לדעת לנצל עד למקסימום את הדברים הבסיסיים שצריכים להיות בכל מלתחה, ולהתייחס אליהם כמנוף ליצירתיות. מהסיבה הזו אני מייחסת חשיבות לאקססוריז ויש לי רשמית חולשה נוראית לתיקים (שלא הייתי מודעת אליה עד אתמול). צעיפים, צמידים, שרשראות, נעליים- כל אלו נראים הרבה יותר טוב כשהבגדים חלקים ומעוצבים בקווים נקיים.

אז לאחר השיחה המעודדת עם הבנק, שמתי על עצמי בגדים נוחים (טיפ ענק למי שמארגנת לה יום קניות מרוכז! חשוב שתבואו עם בגדים שקל ונוח להחליף בקלות ובמינימום זמן) לקחתי כרטיס אשראי ודחסתי בקבוק מים קרים לתוך התיק ואת הטלפון השארתי בבית. שום הסחות-דעת.

כל מי שמכיר אותי באמת, יודע שיחסית לבחורה שאוהבת אופנה, אני די מקובעת. אני אוהבת דברים מאוד ספציפיים ולרוב אני יודעת איפה אמצא אותם עוד לפני שכף רגלי דרכה בקניון. ומהסיבה הזו בדיוק, כשהחלטתי למלא את הארון בפריטי בייסיק, ידעתי שיש מקום אחד שאני עתידה ללכת אליו והוא- זארה (Zara).

זה ידוע שיש לי נאמנות אדירה לכל דבר בחיים שלי (אפילו לטעם שלי בגלידה) וזה אומר שגם למותגים שלי אני נאמנה, גם אם הם מאכזבים אותי לפעמים. רק את מנגו (Mango) נטשתי, וגם זה קרה רק לאחר תקופה ארוכה של משבר ביחסים. אחרי כמעט שנתיים שכל עונה היתה גרועה יותר מהקודמת, החלטתי להרים ידיים והבנתי שזה לא בשבילי. אני לא דרמטית לחינם, הבגד הראשון שקניתי בכספי שלי היה סוודר מזעזע בצבע אדום שרכשתי במנגו במחיר מופקע (אז, אבל גם היום) ואני זוכרת שהלכתי עם הסוודר הזה עד שהוא לא יכל לעלות עליי גם עם עזרה מאחרים. 

כבר רבות נאמר על זארה, ואין לי רצון להיכנס לתוך הקלחת המבעבעת הזו. העובדה היא, שאני מוצאת שם תמיד את מה שאני מחפשת ותמיד במחירים סבירים. האיכות שלהם, לטעמי, סבירה ביותר ואפילו נפלאה בהשוואה למחירים השפויים. ועכשיו הגענו לעיקר; כשזה נוגע למחירים יש לי הסכם שקבעתי עם עצמי לפני שנים ועד היום עמדתי בו בגבורה מעוררת-הערכה (לא שזה היה קל, תאמינו לי שהיו רגעים שכמעט נשברתי) החוק שלי, 'חוק המאתיים', אומר שכל פריט חייב לעלות עד 200 שקל ולא שקל יותר. 'חוק המאתיים' הוא חוק חשוב עבורי. הוא מנפה בקלילות את הפריטים היקרים שידי אינה משגת לרכוש, ומותיר אותי עם בחירות שפויות שמתאימות לכיס ומונעות ממני מפח-נפש עצום. כמובן שאין לי שום כוונה להטיף לאף אחת, בגדים \ תיקים \ נעליים הם חולשה משותפת לכולנו, אבל אני באמת משתדלת לא לחרוג מתקציב מסוים. אני שונאת להיות במינוס, שקשה לכסות. 'חוק המאתיים' עוזר לי בזה כבר תקופה ארוכה, וזה כשלעצמו הוא הישג.

במעילים ובנעליים זה עובד קצת אחרת, אבל ההגבלה עדיין קיימת- נעליים מעור יכולים להגיע לאלפי שקלים. אני קונה בטווח מחירים שנע בין  200-400 שקל אבל מלבד זוג נעליים חריג אחד (שקניתי לפני כמה שנים בכמעט 700 שקל), לא יצא לי להוציא יותר מ- 350 שקל על נעל איכותית. את רוב הנעליים אני רוכשת באלדו   (Aldo)  בסוף העונה, ומחכה לקיצוץ האדיר שהם עושים (50%-70% הנחה בסוף עונה, 30% הנחה באמצע העונה). היה זוג נעליים שקניתי ב 70% הנחה אחרי שהייתי בטוחה שהם ייחטפו מהמדפים יום אחרי ההנחות הגדולות, ונוכחתי לגלות שעם חיוך נפלא וסבלנות מבורכת, אפשר להשיג הכל. 

מעילים איכותיים אפשר למצוא במחיר שפוי, בין 250-350 שקל, ואם מחפשים היטב בין הקולבים, אפשר למצוא מעילים נפלאים במחירים נמוכים עוד יותר. המעיל המחויט הארוך שלי, בצבע אפור-כהה, שרכשתי לפני כמה עונות ב-250 שקל בתחילת עונה בזארה, הוא ההוכחה הכי טובה לכך שגם באופנה, כמו בחיים, צריך המון סבלנות, נכונות לעבודה קשה (לחפש אוצרות בין ערימות של בגדים זה קשה ואפילו מתיש, במיוחד בדיזינגוף סנטר) ואסרטיביות במידה (תנסו לבקש ממוכרת בזארה לעזור לכם בהנחות סוף-העונה... בלתי-אפשרי, נכון? אז זהו, שזה אפשרי. הכל עניין של גישה. אולי אני אעשה על זה Tutorial מתישהו.) כדי שתאמינו לי ושלא תחשבו שאני רק דיבורים, בפוסט הבא (20 מתחת ל- 200) אעלה תמונות של עשרים פריטי-בייסיק מושלמים, שבעיניי כל בחורה צריכה שיהיה אצלה בארון, וכולם מתחת ל-200 שקל לפריט.

אני ממליצה לכן ליישם את 'חוק המאתיים' בפעם הבאה שאתן הולכות לקניות. תאמינו לי, שהחוק הזה, בניגוד לחוקים אחרים, לא רק שהוא לא יגביל אתכן, אלא ההפך- זו ההזדמנות המושלמת עבורכן להיות יצירתיות ולחפש פריטים איכותיים שישארו איתכן גם בעונות הבאות. פריטי-הבייסיק יאפשרו לכן להיות 'זיקית' ולהחליף סגנונות מבלי להחליף מלתחה שלמה- בימים הקרובים אראה לכן איך אפשר לקחת כמה פריטי בייסיק ולהרכיב מהם כמה סגנונות שונים, כל אחד נהדר כשלעצמו, על-ידי החלפה של תכשיט, תיק ונעליים. מבחינתי, זה החופש האולטימטיבי להיות יצירתית ומקורית, וליצור סגנון שהוא כולו שלך. ואם זה לא סוג של אמנות, אז אני אינני אמנית.

הכתבה שלי פורסמה

http://telavivcity.com/article.asp?articlecode=3757

תצוגת אופנה חורף 2010-2011

ביום ראשון האחרון (ה-24.10.10) הוזמנתי לסקר את תצוגת האופנה לחורף 2010-2011, אשר נערכה במרכז עזריאלי בתל-אביב. לאחר עיכוב קל (וארבע כוסות של שייק-פירות) החלו הדוגמניות לרדת ולעלות במדרגות הנעות, והן לבושות במיטב הטרנדים לחורף הקרוב.
אהיה כנה ואומר, שלרוב אינני חובבת טרנדים גדולה. בתור אחת שרואה באופנה את הביטוי הויזואלי המרתק שבו אדם יכול לבטא את עצמו ולהציג אמירה אישית שלו ושל עולם הדימויים שלו, עולם האופנה הישראלי, לטעמי, מלא בפיהוקים ארוכים. ועם זאת, בתצוגה הוצגו כמה מהטרנדים שכן הייתי מאמצת לחיקי : שכבות, צבעי-פסטל, כתפיים מודגשות, צעיפים ובדים נשפכים היוצרים סילואט יפה ונשי. הנה כמה מהם:

שילובים מוצלחים נוספים:

בגזרת הנשים, התחושה הכוללת היתה, שמישהו שם בהפקה התאמץ-מדי. במשך שלושים דקות של תצוגה, הציגו הדוגמניות שלל טרנדים מוכרים:  מראה פרחוני, מראה רומנטי, השחור הקלאסי, גזרה גבוהה, חגורות- מותן, כתפיים מודגשות, בדים שקופים נשפכים, אקססוריז מוגזמים, גרביים מפוספסות (אותם שנאתי במיוחד), מכנסוני ג'ינס צבעוניים ומעליהם טרנינג אפור וגדול, המראה הספורטיבי והרשימה עוד ארוכה. מכולם חיבבתי הכי פחות את הפרווה, משקפי-השמש בצבעי ניאון והנורא מכל- the sailor look (ראו בתמונה התחתונה בחלק השמאלי למטה) שלא ברור לי איך הוא עדיין לא נכחד מהעולם הזה. 
אומר זאת: בהחלט ניכר המאמץ לשלב בין כולם ועם זאת, לנסות ולהעניק לתצוגה תחושה מסוימת של אחידות. אל תטעו, אין זו משימה פשוטה; מטרת התצוגה היתה, לפני הכל, להציג את הקולקציות האחרונות של המותגים הנבחרים ששוכנים במרכז עזריאלי, ועם הגיוון שקיים בין החנויות השונות קשה למצוא קו מנחה בולט אחד. על-כן, על-אף העומס הויזואלי הזה, יש כאן מקום לתת כבוד למפיקות על התעוזה והמאמץ. הנה מדגם מייצג של הטרנדים שהוצגו :

תצוגת האופנה התחלקה לשני חלקים- לבוש ליומיום (קז'ואל) ולבוש לערב. במראה היומיומי בלטו היטב צבעי האפור, הלבן, הסגול-חציל, החום והירוק. הנשים היו לבושות במכנסיים צמודים (קצרים או ארוכים) עם חולצות רופפות, מעליהן ג'קט עור, צעיפים דקים, ומגפיים עד מעל לברך. השילוב המנצח בעיניי היה החצאית הצמודה, החולצה השקופה הרפויה וג'קט העור הבהיר עם הכפלים בכתפיים (ראו למעלה משמאל). לאאוטפיט הזה צירפו חגורה דקה עם אבזם מוצלח, תיק אוברסייז בצבע חום ונעלי עקב עם רצועות בגוון בהיר. 

האלמנט שאיחד, ללא ספק, את כל הדוגמניות יחד, היה האיפור והתסרוקת. כל הדוגמניות היו מאופרות באודם עז בצבע חציל-כהה אך יתר הפנים נותרו כלל ללא איפור (כלל ראשון באיפור). שיערן היה אסוף בקוקו מרושל, וקצוות שיער מרדניות נפלו על פניהן, מה שנתן את התחושה שמדובר במראה שמתאים לכל יום בשבוע ולכל אחת.

עוד מהלבוש היומיומי:

במראה הערב שלט ביד רמה הצבע השחור- בכל השילובים האפשריים. אהבתי במיוחד כאשר השחור שולב עם חגורת זהב, גרביוני תחרה ותיק ערב קטן. מינימליסטי, מוקפד, ואסתטי מאוד. הנה עוד כמה מן השילובים:

כפי שאתם בוודאי יכולים לראות בעצמכם, היה הכל מהכל, והרבה, והיה קל ללכת לאיבוד בכל העומס הזה. אם היה עליי לבחור מכל האאוטפיטים שנראו בתצוגה, הייתי בוחרת בשני אלו כמוצלחים ביותר:

בגזרת הגברים, יכולנו לראות מגמת שיפור מהעונות האחרונות. מראה השכבות האהוב, כאמור, לא נעדר מן התצוגה- הגברים היו לבושים במכנסי ג'ינס כהים וטי-שירטים עם הדפס גרפי בולט בצבעים זועקים, להם צירפו מעל ג'קט מחויט באפור כהה. חלקם נעלו נעלי סירה שחורים או חומים (שהקנו למראה הכללי מידה של מכובדות) וחלקם נעלו נעלי סניקרס צבעוניות בשילובים מדליקים (ורוד עם שחור, סגול עם טורקיז) והכל באווירה צעירה ועדכנית. בנוסף, ניתן היה למצוא חולצות טריקו מודפסות, אשר מעליהן הוסיפו חולצות כפתורים פתוחות, מעילים נפוחים בצבעי צהוב, כחול ואדום, וסטים שחורים מעל לחולצות טי-חלקות וצעיפים דקיקים בצבעים כהים, אשר איזנו את המראה הכללי והשוו לו מראה מתוחכם ומחמיא מאוד. השילוב בין חולצות מכופתרות (בתכלת עם פסים דקים בלבן) ומעליהם קרדיגנים סגורים עם צווארון וי (באפור כהה ובשחור) היה פשוט, קלאסי ומדויק מאוד. אי-אפשר לטעות בלוק הזה, במיוחד אם מקפלים את השרוולים עד למרפק ומצרפים למראה ג'ינס משופשף במקום מכנס מחויט. מושלם! 

במראה הערב, הגברים לבשו חולצות מכופתרות שחורות, מכנסיים מחויטים שחורים, ונעליים שחורות. לחלקם התאימו כובעים (לדעתי זה היה מיותר) ולחלקם האחר הוסיפו משקפיים עם מסגרת כהה ודומיננטית. אני דווקא התרשמתי לטובה דווקא מאלו ש'רק' צירפו צעיף קטן. יכול להיות שזו רק אני, אבל לדעתי אין כמו צעיף באפור כהה לשנות לחלוטין מראה שכולו שחור ולהעניק לו מעט עומק.

בסוף התצוגה, הבנות ירדו במורד המדרגות כקבוצה, והן כולן לבושות במעילי טרנץ' מנומרים (כשרק בגדים תחתוניים מתחת) ומגפיים שחורים עד מעל לברך, ועקב סיכה דק. הגברים הצטרפו אליהן, גם הם כקבוצה, כשהם לבושים בבלייזר שחור ותחתון שחור מתחת. אם הייתי צריכה לסכם את התצוגה, ודאי הייתי אומרת, שהתרשמתי מהניסיון לדחוס כמה שיותר מרכיבים בכה-מעט זמן, ועל-אף שהתצוגה היתה גדושה באלמנטים (ולעיתים קרובות היה זה פשוט יותר-מדי) במהלכה הוצגו מגמות מבורכות באופנה, שבתקווה יתורגמו אל הרחובות ויקנו לציבור הישראלי מעט נופך אירופאי, אקלקטי ומתוחכם. כל מה שנותר עתה, הוא לחכות לקצת גשם וקצת קור, כדי שנוכל ללבוש, אפילו מעט מן הבגדים הרבים, שמחכים לנו, מקופלים, על המדפים בחנויות. לפי התחזיות, זה לא הולך לקרות בקרוב, ושוב יעבור עלינו חורף יבש, חם ולח. לאנשים כמוני, שאוהבים את החורף שלהם חורפי, קריר, עגמומי וגשום, אלו הן חדשות עצובות ביותר. הגיע הזמן לחזור לריקוד הגשם המסורתי שלי, אולי הפעם הוא יצליח קצת יותר משנה שעברה. סופשבוע נפלא לכולם!   

פרסמו את הכתבה שלי

http://telavivcity.com/article.asp?articlecode=3714

?What's in the bag

כבר כמה פעמים ששאלו אותי מה אני סוחבת איתי בתיק, כי 'תמיד יש לך הכל עלייך'. למען האמת, זה נכון. יש לי הכל בהיכון, מהסיבה הפשוטה שאני פשוט סוחבת הכל יחד איתי לכל מקום שאני הולכת. אבל בניגוד לאותן נשים שכולנו מכירים, שמחטטות בתיק שעה עד שהן מוצאות את הפלאפון או את השפתון, אני את שלי מסדרת בארנקים קטנים; בעת הצורך, אני יודעת בדיוק מאיזה ארנק לשלוף את מה שאני מחפשת, וזה חוסך ממני זמן, אנרגיה ועצבים מיותרים- מצרך נדיר בימים אלו. אני לא מאמינה שאוכל לתת למישהי טיפ טוב יותר מאשר לארגן את הדברים שלה, בבית או בחוץ, בארנקים ובקופסאות אחסון. אני מודה שאני קצת אובססיבית לכל מה שקשור לחפצי אחסון. בפוסטים הקודמים הראיתי לכם את המחיצות והקופסאות שקניתי מאיקאה שמסדרות את הלקים, הקרמים, הבשמים והתכשיטים בקופסאות קטנות ונהדרות שעושות לי כל-כך טוב על הנשמה. אני אוהבת שהכל מסודר ושאני לא צריכה להפוך חצי בית בשביל למצוא מסקרה או קבלה חשובה.מאז שהתחלתי עם האובססייה הזו, החיים שלי (באופן מפתיע) קלים יותר. בתמונה למעלה יש מדגם של תיקים קטנים, ועם הזמן פיתחתי אוסף משלי. אז מה יש לי בתיק? מימין לשמאל: 2 מחברות, אחת מחברת עם משימות קונקרטיות (לשלם דו"ח, לקבוע פגישה עם , לדאוג שכל דיירי הבניין שילמו את  ועד הבית...אגב ועד בית: הייתם מאמינים שהוטל עליי, מכל האנשים, התפקיד של איסוף, חישוב של כסף והנפקת קבלות? אוי ואבוי. זו היתה התגובה שלי כשהנחיתו לי זקן-השבט (הרשקו) את רוע-הגזירה. אוי, ואבוי, מילמלתי לעצמי, אני וחשבון לא הסתדרנו מעולם. אין בי בושה להודות שאני עד היום גרועה בחיבור וחיסור, ולוח-הכפל נראה לי (לעיתים תכופות מדי) כמו התגלמות הרשע. במחברת השנייה אני כותבת את כל הרעיונות שעולים לי לראש במהלך היום, בדרך-כלל כשאני באוטובוס. המחברת הזו טומנת בחובה רעיונות די-מוצלחים שעדיין לא מומשו, ואם היא אי-פעם תיעלם, בטח אקח את זה קשה. מה גם, שהיא יפה כל-כך. עטים אני תמיד סוחבת עליי, ויש לי חיבה לעטים ולטושים של Pilot ולעט ה 0.1 המושלם של Faber Castell. גן-עדן למאיירים. אני מאלה שיכולים לקרוא בנסיעה בלי-בעיה אז גם ספר אני לוקחת איתי בתיק. זה מעביר את הזמן יופי. יומן שבועי קטן, גם של מיכל נגרין, פריט חובה מבחינתי; אם אני לא כותבת, משמע זה לא קיים אצלי. אצל רוב האנשים החלק הזה בראש לא נדפק. אני? אם לא כתבתי משהו, אפילו מילה או שתיים, אני פשוט לא זוכרת, לא משנה מה. כנראה שמשהו בידיעה שזה כתוב איפשהו מרגיעה אותי. go figure. לק יש איתי בתיק, כי יש להם נטייה לא-לשרוד יותר מיומיים (לא מאשימה את הלק, מאשימה את הידיים השמאליות שלי.דקה אחרי שאני יוצאת מהקוסמטיקאית, אחרי שעתיים של מניקור ופדיקור, כבר אתקע במשהו ואסדוק את הציפורניים.) מה עוד? כמובן שארנק. קניתי את הארנק הזה (במרכז) בזארה בעונה הקודמת, אחרי התלבטויות רבות. הוא היה נראה לי גדול מדי, רחב מדי, עם יותר מדי תאים ומראה יותר מדי מבוגר. הארנק הזה התגלה להיות הקנייה הטובה שעשיתי באותה עונה. הוא נוח, מבד נעים (זמש) ויש מקום להכל. גם לפתקים המפגרים שלי (מה לעשות, לא לשכוח וכו'). החיפוש שלי אחר ארנק מושלם הסתיים. משמאל לארנק תוכלו לראות תיק קטן ירוק שקניתי לפני כמה שנים והוא משמש אותי בעיקר כנרתיק לשים בו את נגן המוזיקה (הורוד) והאוזניות (הירוקות המהממות, זריקת צבע אנרגית) שלי. על-אף גודלו, הוא מרופד מבפנים, ובחוץ יש לו הדפס גרפי מוצלח של החברה Benga Rabbit. בארנק הורוד למעלה אני אוספת את כל הקבלות והמסמכים החשובים שנוטים ללכת לי לאיבוד (הדפסי בנק, מרשמים וכו'). קיבלתי אותו במתנה לפני כמה חודשים והוא משמש אותי נאמנה מאז. הארנק השמאלי ביותר הוא תיק האיפור הקטן שלי, שהולך איתי לכל מקום. בדרך כלל האיפור היומיומי שלי הוא לא כבד (על-אף החיבה העזה שלי לאיפור מעושן, אני מתאפרת ככה רק בערבים). ביומיום אני שמה עיפרון שחור, מסקרה ולפעמים טיפה מטשטשת מתחת לריסים התחתוניים. את השפתיים אני מאפרת לרוב בשפתון של מייבלין (162 או 160, אחד מט והשני טיפה מבריק) ולא נוגעת בגלוסים למיניהם. קרם ידיים ומראה קטנה זה תמיד טוב. שפתון הלחות של ד"ר פישר הוא פשוט נפלא, ומאז שנודע לי על דבר קיומו, אני משתמשת בו כל-הזמן. הוא מרוכז, עשיר בלחות, וללא טעם לוואי.  אני לא מוותרת על שפתון-לחות גם בחורף. על יתר התכשירים כבר כתבתי בפוסטים קודמים, אז לא אלאה אתכם בפרטים מיותרים. זה מה שיש בתוך תיק האיפור שלי :

לסיכומו של עניין, הארנקים הקטנים האלה, כמו קופסאות האיחסון מהפוסטים הקודמים, מאוד עזרו לי. ייתכן שזה נראה טיפשי לאחרים, ומיותר לגמרי, אבל מכיוון שאני ידועה כבחורה שמתעצבנת מהר (ומתקררת לאט), העובדה שאני יודעת איפה נמצא כל דבר בכל זמן נתון הכניסה הרבה נחת לחיי, הסוערים גם ככה. (טוב, לא באמת.) אז לפני שאתם פוסלים על הסף את הטיפ שלי, תחשבו אם שווה לכם להתעצבן כי שוב לא מצאתם את הפלאפון. מצד שני, אני נגד פלאפונים ומצדי לא לקחת אותו איתי ופשוט להשאיר אותו בבית (עשיתי את זה לא פעם ולא פעמיים. אם לא ניסיתם ,אתם לא יודעים כיצד מרגישה תחושת שחרור אמיתית) אבל זה כבר נושא לפוסט אחר לגמרי.

Back to School Outfit

my idea of winter

העולם מתחלק לשני סוגים של אנשים- אלה שאוהבים חורף ואלה ששונאים; אלה שסובלים בקיץ, ואלה שלא; אלה שהמחשבה על פוך מחמם ושוקו רותח מכניסה אושר לחייהם, וכאלה שרק מחכים לפעם הבאה שילכו לים להשתזף. ובכן, אין ספק שהכל בחיים הוא עניין של השקפה. אין כאן נכון או לא-נכון, צודק ולא-צודק. אני אוהבת את החורף. כשקר, ובחוץ אפרורי- אצלי הכל falls into pieces. מסתדר איכשהו. הטיבה ממני להסביר את התופעה הסולנית של גארבג', שכתבה אז  I'm only happy when it rains. מצחיק, אבל גם היום, אחרי כל השנים האלה, השיר הזה הוא הדבר הראשון שעולה לי לראש כשאני חושבת על חורף. זה נכון. בקיץ אני לרוב בלתי-אפשרית. חם לי, והכל נראה לי קשה, ורק המחשבה על לקום מהמזגן מעייפת אותי נורא. ואני אפילו לא טיפוס שאוהב מזגנים, אבל הקיץ מהווה עבורי סיוט מתמשך ללא אספקת-מזגן ישר לווריד. בחורף הכל נראה לי הגיוני יותר; אני לא יודעת איך להסביר את זה, אבל ככל שיותר אפרורי בחוץ, יש לי יותר אנרגיה לעשות משהו עם עצמי. אני משקיעה באיפור, למשל. בחורף אני מרשה לעצמי להתפרע עם המראה המעושן שאהוב עליי כל-כך. אני מערבבת צלליות, הרבה סגול ואפור ושחור ביחד, שמה טונות של מסקרה ולק שחור על הציפורניים, וככל שזה יותר מוגזם, ככה אני יותר מרוצה. החורף הזה לא הולך להיות שונה; הנה, שתי טיפות גשם ירדו, וכבר התחלתי להרכיב במוחי הקודח מלתחות שונות ושילובים אינספור של דברים שאני רוצה לעטות על עצמי החורף. אז מה מצפה לי השנה? קשה לאיזו תחזית להקשיב. אני מתעדכנת תדיר במה שקורה בעולם האופנה והתרבות העולמיים, אבל איכשהו אני תמיד מוצאת את עצמי חוזרת לאותם 8 דברים ששום חורף לא יכול להיות חורף ללא היו קיימים בחיי: איפור מעושן, בגדי פסטל רומנטיים עטורי שכבות ודיטיילים בטקסטורות שונות, ג'קט עור כהה, קרדיגנים נעימים (בצבעים של סגול,ירוק בקבוק,אפור ושחור-יש לי כבר ממש אוסף) טבעות מיוחדות על אצבעות בלק כהה (בורדו,סגול כהה,שחור, כחול כהה) או דרמטי (אדום בוהק), נעלי עקב, עדיף בצבעים כהים ועם עקב גבוה (אני עדיין מנסה להתרגל לעקבים,אני מודה שזה עדיין רחוק מלבוא לי בטבעיות) ותיק אוברסייז מדהים, שאני יכולה להכניס בו חצי מהבית ולא להרגיש ששכחתי משהו חשוב. הדבר האחרון הוא השיער. בקיץ אני תמיד צובעת לחום, לעיתים בהיר ולעיתים כהה, אבל בחורף אני תמיד תמיד תמיד בלונדינית. אני לא יודעת להסביר את זה. הכל נראה טוב יותר על בלונד כשזה נוגע לבגדים של חורף. בכלל, יש לי איזה אישיו-לא-פתור עם בגדי חורף. כל עניין השכבות הזה מעורר בי אנרגיה-לא-מוסברת. היכולת לשלב הכל עם הכל, לעטות על עצמך שכבות רבות מסוגים שונים של טקסטורות או צבעים ועדיין לא להרגיש מוגזמת, בעיני זו הנאה צרופה. מה אני אגיד, אם בקיץ אני לא משקיעה בלבוש והעיקר מבחינתי הוא שיהיה לי נוח ונסבל בחום ובלחות, בחורף אני משקיעה בשביל כל השנה. משקיעה באקססוריז לשיער ובצעיפים נעימים, עושה פן ומשקיעה בתסרוקות,שמה טבעות על כל אחת מהאצבעות... בחורף אני מתייחסת לכל הפרטים הקטנים וזה כמו משחק מבחינתי, לנסות וליצור שילובים חדשים בכל פעם. מדהים לחשוב על זה, אבל בכל חורף באים באיזו הצהרה אופנתית חדשה, ואצלי כלום לא משתנה: תמיד איפור מעושן, תמיד משלבת שחור עם צבעי פסטל, תמיד משקיעה. השחור החדש מבחינתי הוא השחור הישן- אותו שחור חזק, כהה, בלתי-מתפשר, שלעולם לא נחבא אל הכלים. אז מה אני מאחלת לעצמי החורף הזה? להמשיך ולדחוק בעצמי לנסות דברים חדשים. להמשיך ולהשקיע. מבחינתי זו התורה האסתטית שלי. לא מדובר פה במשהו מורכב, גם לא בהתבוננות הגותית על העולם, אבל המשחק הזה שלי עם סטייל בחורף הוא תמיד מאתגר וקשה לי לוותר עליו. לקראת החורף הקרב אלינו בצעדי ענק, ריכזתי כאן אתחמשת הדברים החדשים האהובים עליי (מימין לשמאל) : האיפור המעושן, אותו יצרתי באמצעות הערכה של ללין (שעליה כתבתי בפוסטים קודמים) , לה הוספתי שתי צלליות נוספות- סגול בהיר בצללית אבן (של GIGI) וסגול כהה בצללית אבקה (של BOAZ); נעלי עקב של ALDO, שבקלות אפשר לשדרג בחורף על ידי גרביים מדליקות (מה שמזכיר לי שרציתי להתחיל לחפש גרביים,גרביונים וחותלות מיוחדות שיוכלו לשדרג לי את המראה ברגע), שמלה יפהפיה של CALA שרכשתי לפני שבוע ומאז אני פשוט מאוהבת (הבד, הגזרה, הדיטייל בחזה- הכל מדהים בעיניי. אני רואה בשמלות מושקעות ממש יצירת-אמנות לפעמים. התקווה שלי היא,שיבוא יום ואדע לתפור שמלות כאלו נפלאות בעצמי, ואז באמת אהיה מאושרת). טבעת עם אבן שחורה שרכשתי ממש היום (חיפשתי הרבה זמן טבעת כזו ובאינספור מקומות, עד שסופסוף מצאתי את האחת) ותיק שחור, קל להפליא, של ZARA, בין הרכישות הכי טובות שאי-פעם היו לי. קניתי אותו לאימא שלי במחיר זעום בסוף-עונה ומיד לאחר מכן דאגתי להשיג גם לי אחד כזה משלי. יש לו דיטייל יפהפיה מבחוץ ובטנה ורודה מבפנים והוא נוח, קל ומתאים להכל.  בקיץ רכשתי ג'קט עור בצבע ורוד בהיר (האם אני היחידה שקונה בגדי חורף בקיץ?) ואני כבר מפנטזת על לחרוש עליו החורף. למה אני מחכה? לג'קט עור קצר בצבע שחור, שישלים את ההופעה, ולמכנס ג'ינס שחור צמוד, שיושב אצלי בארון מאז שקניתי אותו ומחכה שאלבש אותו. האמת שאני לא דואגת. גם זמנו יגיע. אני מאחלת לכולכן חורף מאתגר וממליצה לכולן לנסות ולצאת קצת מהג'ינס והטי-שירט ולהשקיע לשם שינוי במשהו שהוא יותר ייחודי, נועז ושובר-מוסכמות. יודעות מה? לפחות תנסו! לכו תדעו, אולי ככה החורף יהיה נסבל יותר עבורכן.  

my idea of winter

המראה המעושן בסגול- צעד אחר צעד

השבוע יצא לי להיות בברית של האחיינים התאומים הטריים שלי, ולרגל האירוע החלטתי להשקיע. לא, לא הלכתי וקניתי שמלה ב-400 שקל, וגם לא שכרתי לי מאפרת צמודה. ממש לא. אני רואה את עצמי כ- DIY GIRL לכל דבר, ומעצם היותי כזו, החלטתי לעשות הכל בעצמי. אז נכון, את סידור השיער הפקדתי בידי הספרית הנפלאה שלי, נינה, אבל מלבד השיער, עשיתי הכל לבד (שזה מצטמצם לדבר אחד, שהוא, למעשה, להתאפר בכוחות עצמי.) מעולם לא הצגתי את עצמי כמאפרת מקצועית, לא למדתי את זה בשום מקום ולא לקחתי קורס או משהו בסגנון, אבל המחמאות שקצרתי באותו אירוע מדברות בפני עצמן. במהלך השנה יצא לי לראות tutorials מדהימים באינטרנט, ששינו לי את כל הקונספט של איפור בכוחות עצמי. החוכמה הגדולה היא למעשה ללמוד מכל אחת קצת, לתרגל הרבה, למצוא טכניקה שאת אוהבת ולהישאר איתה. מבחינתי, מה שהכי חשוב זה להרגיש בנוח עם הסגנון ולא לכפות על עצמך טרנדים חדשים, טוב לא יצא מזה.אז כשאתן רואות סרטונים או אפילו קוראות פה בבלוג, חשוב שתתאימו את האיפור אליכן ולאופי שלכן, אל מה שאתן אוהבות ומה שהולם אתכן. עקב המחמאות (שהביכו אותי נורא, אני חייבת לציין) אני מתכננת להעלות tutorial בעברית שמסביר על השלבים השונים באיפור הספציפי הזה, אבל זה יהיה בשלב מאוחר יותר. בנתיים הכנתי לכן יומן-מצולם של כל החומרים שבהם השתמשתי ומה עשיתי ואיך. אתן כמובן מוזמנות לשנות את החומרים או את הכמויות לפי ראות עיניכן. לאחר שכל זה נאמר, נתחיל!


השלב הראשון: ניקוי הפנים והזנה בקרם לחות
הרבה בנות מוותרות על השלב הזה, במיוחד כשהן ממהרות. לגיטימי, אבל אני גיליתי שזה השלב שהכי חשוב אצלי בשגרת-האיפור שלי ומאז אני לא מוותרת עליו. אני לא שמה מייק-אפ, אבל כן חשוב לי לבסס את הקרקע לאיפור איכותי שישאר לאורך זמן, ע"י ניקוי טוב של הפנים והצוואר. אני משתמשת בשנה האחרונה בתכשירים של גרנייה ואני מרוצה מהם מאוד. העור שלי לרוב יבש ומאוד דק, והתכשירים הללו מזינים אותו ומעשירים אותו בלחות ולא מותירים אותו בתחושה של כבדות, כמו מסכה. מבחינתי זה כל מה שצריך. ההצעה שלי אליכן היא לא לקנות מוצר בגלל הלייבל, לעיתים דווקא הלייבלים הגדולים מאוד מאכזבים. אני מאוד בעד לנסות תכשירים חדשים מחברות שונות ולראות מה מתאים יותר ופחות. לא מצאתי עדיין חברה שבה כל המוצרים מתאימים לי באותה המידה ורק בגלל זה אני מנסה ומנסה ובסוף מתבייתת על משהו מסוים ולא מרפה ממנו. ככה אני, ברגע שמצאתי את המוצר שהכי טוב לי, אני קונה אותו ושומרת עליו קרוב אליי ולא מחליפה באחר. אני מאוד נאמנה למוצרים שאני מרוצה מהם. במקרה הספציפי הזה אני משתמשת במוצרים של גרנייה כבר שנה והעור בהחלט מגיב לתשומת הלב שהוא מקבל מהם. המחירים מאוד שפויים, מה גם שהחברה הזו תמיד נמצאת באיזשהו מבצע. זה יתרון אדיר אבל לא הדבר שקובע. חלב הפנים של גרנייה (שהוא למעשה מסיר איפור לכל דבר) הוא המוצר הכי טוב שרכשתי בקטגוריה הזו. הוא מסיר איפור בצורה מושלמת, בלי תחושת אדמומיות או גירוד. אני יכולה להוריד 10 קילו של איפור מהעיניים שלי (במיוחד כשאני יוצרת את המראה המעושן שאהוב עליי עד מאוד) אבל בעזרת חלב הפנים זה אורך דקות ספורות בלבד. האיפור יורד בשלמותו, ומותיר את האזור רך ומאוזן. את ההתחלה של האיפור אני מתחילה בנקיון יסודי של הפנים במים ובמגבת נקייה. אחר כך אני משתמשת בקרם גרגירים (הקיצוני משמאל) ומקרצפת היטב אבל לא בשימוש בכוח, אלא בעדינות. חשוב לשטוף את הפנים במים קרים (אבל לא קפואים) ולהסיר את כל שאריות הסבון ולנגב היטב במגבת. לאחר מכן, אני משתמשת בחלב פנים בשביל לנקות שאריות שנותרו על הפנים מהלילה. אני משתמשת בכדורים של צמר-גפן מהחברה הנפלאה beauty care. הקונספט של החברה הוא מוצרים בזול, אבל המוצרים שבהם השתמשתי היו איכותיים והחזיקו מעמד זמן רב. מאז שהכרתי את הכדורים הללו, אני לא מחפשת משהו אחר. המחיר: זול מאוד, 4.90 ש"ח לחבילה של 100 כדורים. יש כמה סניפים, אני אוהבת ללכת לסניף שבקניון הגדול (קניון אבנת) בפתח-תקווה. המוכרות נחמדות מאוד, והמבחר עצום. אני לוקחת כדור אחד, שמה מעט מחלב הפנים ומורחת בתנועות סיבוביות לאורך כל הפנים והצוואר. חשוב מאוד לא להזניח את הצוואר ומאחורי האוזניים. תשמעו לי ותבדקו את זה, תראו כמה לכלוך יוצא משם שלא יוצא ע"י שטיפה, גם לא שטיפה מאסיבית. הדבר נובע מכך שאנחנו לרוב משקיעים בפנים ומזניחים את החלקים האחרים ולא בצדק. גם חלקים אלו חשופים ללכלוך העירוני, לעשן המכוניות וכו', וגם הם זקוקים לטיפול. לאחר חלב הפנים אני משתמשת במי-פנים, שמה מעט על הכדור ועוברת על כל הפנים והצוואר. לאחר שהשתמשתי בשלושת המוצרים הללו, הפנים שלי נקיות ואני יכולה להתחיל לשים קרם לחות. הקרם הראשון שאני שמה הוא קרם עיניים (קיצוני מימין). אומרים שדברים טובים באים בקופסאות קטנות? הקופסה הקטנה הזו היא פלא. אני מקפידה למרוח קרם עיניים בכל ערב ובכל בוקר ואני ממליצה לכולכן, גם לצעירות, לעשות כמוני. אף פעם לא מוקדם מכדי להתחיל לשמור על העור. אני שמה מעט על קצה האצבע ומורחת בסיבוביות ממש מתחת לעיניים. אני נותנת לתכשיר להיספג ואז שמה קרם לחות רגיל לפנים. לאורך הפנים אני משתמשת בקרם לחות הרגיל (האמצעי) אבל במצח אני שמה קרם לחות עשיר ללילה (השמאלי, עם הפס הכחול). יש אזורים בפנים שאני יודעת שהם 'מועדים' יותר להיפגע, אז אני דואגת להעשיר אותם יותר בלחות. בלילה כמובן ששגרת האיפור טיפה שונה מהבחינה הזו, אני שמה קרם עיניים ועליו שמה את קרם הלילה בכל אזורי הפנים והצוואר. לא לשכוח את הצוואר! אתן תודו לי בגיל חמישים.

השלב השני: בסיס לאיפור
השלב הזה חשוב, אם אתן רוצות לקבע את האיפור ולמנוע מצב שבו הוא יורד אחרי שעה. אם אתן יודעות שאתן כל היום מחוץ לבית, ואין לכן כוח (ובצדק) לסחוב איתכן בתיק את כל התכשירים הללו, אני ממליצה לא לוותר על השלב הזה וכן לשים סוג של קיבוע. שוב, אני לא משתמשת במייק-אפ ועל-כן, לא יהיה הוגן להמליץ על משהו שלא שמתי מעולם על העור שלי. במה אני כן משתמשת? בקונסילר ובצללית אבן בצבע נייטרלי. לעיתים אני מוסיפה גם פודרה למצח, כדי למנוע את הברק הזה שכולנו מכירות,לצערנו הרב. חשוב גם לזכור היכן אנחנו גרות. בישראל חם מאוד והלחות נוראית. הדבר האחרון שמישהי רוצה היא להיות בחוץ ולהסתובב בתחושה שהיא סוחבת 'מסכת-איפור' (או שמא 'מסכת-מוות'? נשמע הגיוני יותר) על הפנים שלה. במקרה הזה אני משתמשת בקונסילר ובצללית אבן בעיקר בשביל לקבע את האיפור שאני עתידה לשים בעיניים. אפשר לשים מעט פודרה על השפתיים בשביל לקבע את השפתון שנשים בסוף. עדיף לשים את התכשירים הללו בשלב הזה ולא מאוחר יותר, תנו לחומר להיספג פנימה ואז המראה יראה אחיד ולא מאומץ. אני משתמשת בקונסילר של Make Up Aterlier שקניתי אצל ירין שחף. המרקם שלו נעים, אבל לוקח לו זמן להיספג. אני שמה רק כמה נקודות מתחת לכל עין, ובעזרת ספוגית מטשטשת היטב. אל תחכו עם החומר, דאגו לטשטש אותו מיד עם השמתו. אחר-כך יהיה קשה ליצור מראה אחיד, וזה יהיה כרוך בחומר נוסף, שרק יגרום לכן להרגיש כבדות יותר. 

אחר-כך אני משתמשת בצללית אבן של קלרינס (הימני משמאל). אני שמה על כל העפעפיים, לא חייבים להיות מדוייקים אבל כן תנסו לכסות את כל העפעף במלואו, כדי שהאיפור העתידי יוכל להישען על הבסיס הזה. הפודרה שבה אני (לעיתים) משתמשת היא של GIGI, שנלקח ישירות מתיק-האיפור של אימא שלי. מכל התכשירים עד כה, זהו התכשיר שאני לא משתמשת בו בקביעות, ובהחלט אפשר לוותר עליו אם אתן לא אוהבות פודרה. אם כבר שמים, שימו מעט על השפתיים ועל המצח, ובאזור T, אבל לא להגזים בכמויות.

הטיפ הכי טוב שאני יכולה לתת לכן בכל מה שקשור לאיפור הוא: סדרו את כל תכשירי האיפור שלכן בסדר מסוים (שיהיה הגיוני לכן) ובמקום אחד. אתן לא יודעות כמה זמן הצלחתי לחסוך ברגע ששמתי את כל האיפור שלי בקופסאות. כשאני ממהרת, אני יודעת בדיוק מאיזו מגירה או באיזו קופסה אני צריכה לשלוף את הליפסטיק או הצללית, וזה חסך לי המון זמן ועצבים. כן, אני יודעת שייתכן שלאחרות, הסדר המופתי שלי נראה קיצוני או מעוותת, אבל עם עובדות אי-אפשר להתווכח: הצלחתי לחסוך כמעט מחצית מהזמן של האיפור שלי בגלל הסדר הזה. היום לוקח לי להתאפר באופן מלא פחות מעשר דקות. לגיטימי שלא לכל אחת מתאים לשים את הדברים שלה בקופסאות איחסון שקופות. בחרו את מה שהכי נוח לכן, בין אם מדובר בתיק איפור או בקופסה, העיקר שזה יהיה במקום אחד מוגדר ושיהיה ניתן לשלוף מתוכו את התכשיר הרצוי בכל רגע נתון. אני משתמשת בקופסאות השקופות של איקאה ( 17 חלקים ב 29.90 ש"ח, לכו תבדקו) או ב divider שלהם שלו אני מכורה (ראו למטה, בתמונה השנייה). מדהים כמה דברים נראים אחרת כשהכל מסודר. רק שתדעו, שהסדר הזה חסך לי לא רק זמן אלא גם כסף- לפני הקופסאות והחוצצים הללו, יצא לי לא-פעם לקנות מוצרים מיותרים (כמו למשל עיפרון שחור או קרם לשיער) שלא ידעתי שיש לי חדש (ובאריזה), מה שגרם לי לבזבז כסף על תכשיר שכבר יש לי בבית. 

החלק השלישי: איפור העיניים

זה החלק האהוב עליי. אני מאוד אוהבת לאפר את העיניים בצורה מעושנת וכתבתי על כך לא פעם בבלוג. לרוב אני יוצרת את המראה המעושן בגוונים של שחור ואפור, אבל לאחרונה חזרתי לאהבתי הראשונה- המראה הסגול המעושן. אני מוסיפה לו מעט שחור (כפי שתראו מאוחר יותר) אבל במרכז האיפור נמצא הצבע הסגול על גווניו השונים. בשלב הראשוני, אני משתמשת בצללית אבן בצבע סגול. יש לי גוונים שונים של סגול בצללית אבן אבל אהובה עליי ביותר היא הצללית של GIGI (מספר 112) שקיבלתי במתנה כשהייתי בפאב עם חברים (כן!בפאב!כמה הזוי). אחרי ששמתי את צללית האבן, אני עוברת לשלב הבא- אני שמה צללית מיוחדת. זה השלב שבו אתן מרשות לעצמכן להתפרע. הצללית שבה בחרתי להשתמש היא למעשה צללית חדשה שקניתי השבוע, צללית מדהימה של לוריאל שהבלוגרית הנפלאה תמר ניר המליצה לי עליה (הנה הקישור אליה: http://katomania.blogspot.com/2010/07/26.html). אז בהמלצתה, הלכתי לבדוק את העניין ולחלוטין התאהבתי! הצללית היא בצבע סגול לא-שגרתי ומי שאוהבת להתנסות בצלליות חדשות, אני מאוד ממליצה על הצללית הזו. הנה תמונה מהקמפיין הרשמי של לוריאל, שבמרכזו עומדת אוונג'לין לילי, אחת הנשים היפות שראיתי מימיי (את התמונה לקחתי מהאתר של תמר). הצללית הזו נמצאת כעת במבצע בסופר-פארם (לא הגיע הזמן שמישהו ירים את הכפפה ויתחיל לתת לי איזה דיסקאונט או מניות בסופר-פארם? אני נותנת להם פה פרסום חינם כבר חצי שנה!) המבצע הוא אדיר: קונים מוצר מחברה עממית (מה זה לעזאל אומר?) ומקבלים מוצר שני ב-5 שקלים. אני רכשתי 2 צלליות מאותה הסדרה- כחול כהה (!!!) ואת הסגול שאתן רואות כאן בפחות מ-70 שקל, ולפי כמות הפעמים שאני עתידה להשתמש בצלליות המדהימות האלה, זה בהחלט יהיה שווה את הכסף. זהו עוד טיפ חשוב: אל תקנו מבצעים בגלל שהם מבצעים. החוכמה היא לקנות מוצרים שאתן יודעות שאתן צריכות ובטוחות שתשתמשו בהם, ואם אתן יכולות לחכות למבצע- זה בהחלט עדיף.

 הצללית הסגולה נקראת Chrome Intensity של לוריאל, מספר 180. הצללית השנייה שקניתי מאותה הסדרה היא בכחול-כהה, מספר 182. עדיין לא יצא לי, אבל נראה לי שיהיה מאוד מאתגר לראות כיצד שתיהן משתלבות יחד. אני אנסה ואביא את רשמיי לכאן. נמשיך בשלב השלישי: כשאתן שמות את הצללית הזו, אין חוקים. הכל תלוי בכמה אתן רוצות שהאיפור יבלוט וכמה אתן מוכנות להתנסות בתהליך. אני די התפרעתי, החלטתי שאני רוצה איפור בולט ומלא-נוכחות ולא היה אכפת לי מה אחרים חושבים. ככה אני בדרך-כלל, למורת רוחו של בן-זוגי. מבט אחד בי, והוא ישר הלך להקבלה הכי נוראית שיכולה להיות- החצוף השווה אותי למימי מהמופע של דרו קארי (קבלו תמונה להמחשה)

טוב, נו. שיהיה. נחזור לשלנו: אני שמתי את הצללית הזו גם למעלה וגם למטה. אין כאן מקום להיות 'מדויקים'- במראה מעושן כל היופי הוא החוסר בדיוק. את הטשטוש נעשה אחר כך. המברשת שמגיעה עם הצללית מצוינת לצללית הזו, כי היא קטנה ומרוכזת, מה שמאפשר לך לשים את הצללית גם מתחת לעיניים מבלי לחשוש שחלק מהצללית תיכנס לעין. לבנות עם עיניים רגישות כמוני זה חשוב.

אחרי ששמת את הצללית הסגולה (המיוחדת) אפשר להוסיף צללית אבקה בגוון סגול כהה יותר, כדי להעניק הצללה יפה, מה שיוסיף למראה המעושן שעוד עתיד להיווצר. אני אוהבת להשתמש בצללית האבקה שקניתי אצל ירין שחף, שעלתה לא-מעט, אבל כבר שנתיים לפחות שאני משתמשת בה, ועוד נשאר ממנה המון. הצללית היא של BOAZ והדגם הוא D-78. הצללית נוצצת אז שימו אותה במידה. אני שמה את הצללית רק בעפעף ולא על כולו, אלא בצדדים, כמעין קונטור יפה לכל הצללית. אחר-כך, כשנתחיל במלאכת הטשטוש, הצללית הזו תהווה ערך-מוסף למראה המעושן ובעיני זה חשוב. ושוב, תנסו בעצמכן ותחליטו לבד מה אתן אוהבות יותר ופחות.

אלו הן הצלליות שבהן השתמשתי עד כה (בכיוון השעון): GIGI 112, Loreal 180, BOAZ D-78

אלו הן המברשות שבהן השתמשתי לצלליות השונות:

המברשת התחתונה (העבה ביותר, C135 Deluxe Oval Shadow) היא עבור הצללית הסגולה של GIGI, הצללית שמעליה ( K4, בשם Deluxe Round Contour) היא עבור הצללית של BOAZ (חשוב מאוד! שימו כמות קטנה מאוד של הצללית על המברשת, מכיוון שמדובר באבקה, במגע עם העור תראו שהכמות גדולה יותר ממה שחשבתן)

אחרי שסיימתן עם הצלליות הללו, אנחנו עוברים לשלב הטשטוש.

החלק הרביעי: טשטוש (המראה המעושן)

בשביל לטשטש כמו שצריך, אתן זקוקות לכמה תכשירים: ספוג (אלא אם אתן מעדיפות להשתמש באצבע- שזה אגב הפתרון הטוב והנוח מבין שתי האפשרויות) מברשות טשטוש (יש מבחר עצום) , עפרון שחור ואם אתן ממש רוצות להשקיע- צללית בסטיק של מאק וצללית אבן של BOAZ בצבע שחור-פחם. בשלב הזה אין סדר מוגדר, הרעיון הוא להביא לכדי טשטוש יפה ולא מוגזם. הדרך להגזמה מאוד קלה. אין צורך להיות מדויקים (זה בדיוק העיקרון ההפוך) אבל כן חשוב להיות עם יד על הדופק. אני מטשטשת בצורה מעגלית ובאיטיות.

הנה התכשירים (מימין לשמאל): עיפרון שחור של Dior - דגם Noir Black 090, Maybelline Black, והרכישה האהובה עליי- M.A.C צללית שחורה בסטיק-  Greasepaint Stick - Slick Black. למטה משמאל ניתן לראות את המברשות שבהן השתמשתי לטשטוש: מימין לשמאל- הדקה ביותר היא BC1 Deluxe Oval Sable Liner, וניתן להשתמש גם במברשת טשטוש דקה אחרת-  S170-0 שנקראת גם Angle Mini Taklon Liner. המברשת האמצעית היא IB110 Deluxe Mini Oval Smudger והשמאלית ביותר היא- C312 Deluxe Foam Smudger. את כל המברשות קניתי במחיר שווה-לכל-כיס (7-15 ש"ח לשתי מברשות) ובניגוד למה שאנשים חושבים- מוצרים זולים הם לא תמיד מוצרים גרועים. וההפך- מוצרים יקרים הם לא ערובה לאיכות. תנסו מכל סוג ורק ככה תמצאו את עמק השווה.

החלק החמישי: מוצרים משלימים

אחרי שסיימתן עם העיניים, לא חייבים להזניח את השאר. זה לא אומר, חלילה, שאני ממליצה לכן לשים עכשיו ליפסטיק בגוון כהה. אל תעשו את הטעות הזו (שלצערי אני רואה יותר מדי לאחרונה). אל תשימו ליפסטיק עוצמתי על עיניים באיפור מעושן, זה יוביל למראה מוגזם ולא מאוזן. אלו הם התכשירים שבהם השתמשתי בתום האיפור (מלמטה למעלה בכיוון השעון): עיפרון לעיצוב הגבות של Careline, דגם מהסדרה Everlast- Long Lasting Eye Brow Pencil. העיפרון בא עם מברשת קטנה והוא עושה פלאים לכל מי שהתפרעה מדי (רמז: אני!) בסידור האחרון של הגבות. נפלא למזעור טעויות. פודרה נוצצת Princess Marina De Bourbon, עוד מוצר שגנבתי מתיק האיפור של אימא ללא כוונה להחזיר. אני לא משתמשת ב Shiny Powder יותר מדי, אבל לפעמים לשים מעל ללחיים משהו נוצץ זה יכול להיות נחמד- אבל במידה! אני שמה ממש מעט. מסקרה של Loreal- Telescopic- חיפשתי מסקרה שמפרידה כל ריס וריס ולא רציתי עיבוי רציני מכיוון שהריסים שלי ארוכים בכל מקרה. המסקרה הזו בהחלט עושה את העבודה. מסקרה מצוינת במחיר מצוין. לא תראו אותי בלעדי המסקרה הזו. ליפסטיק מהסדרה המדהימה Color Sensational של Maybelline. אין תכשיר שאהבתי יותר השנה מהליפסטיקים מהסדרה הזו. כבר חצי שנה שאני רוכשת עוד ועוד (תמיד במבצע! זה נפלא) וגם עכשיו, כשיש לי 10 ליפסטיקים בגוונים שונים, אני עדיין מתרגשת למצוא עוד גוון יפה. הליפסטיק הזה רך, לא דביק, ללא טעם לוואי, והוא נשאר אצלי גם אחרי המבורגר וקנקן לימונדה. הוא יכול להישאר שעות ארוכות. אני שמה אותו בתיק אם אני רוצה לחדש אותו מדי פעם, אבל זה רק אקסטרא. אצלי לפחות הוא לא ירד מהשפתיים במשך כמה שעות. האופציות לאיפור מעושן בכל מה שקשור לשפתיים הן די מוגבלות- לכו על גוון ניטרלי ככל שאפשר. אפשר לשים גלוס בלבד (אני אישית לא חובבת גלוסים), אפשר לשים לובלו בצבע תות (מדהים! אני מתה עליו) ואפשר ללכת על האופציה האהובה עליי- Feel Pink (מספר 162), שלו גוון ורוד עדין-עדין אבל מדהים. אפשר גם 'להתפרע' טיפה ולשים את 330 (Chic Plum) מאותה הסדרה, אבל זה תלוי בעור שלכן. 330 לא יהיה הבחירה הטבעית, הוא יחסית כהה, אבל יש כאלה שהוא ישתלב יפה עם האיפור המעושן. באיפור רגיל הוא מתבלט ואני שמה אותו הרבה. באיפור מעושן אני לא מגזימה ושמה שכבה דקה. שימו לב לא ללכת על הגוונים הכהים יותר, זה יראה מאוד מוגזם. האופציה הכי טבעית- שפתון של ד"ר פישר עם הגנה לשפתיים מפני השמש. הוא גם עם שכבת הגנה, גם נעים על השפתיים וללא טעם לוואי, והוא מותיר את השפתיים עם מעין ברק טבעי שאף גלוס לא יכול ליצור. המוצר האחרון הוא מוצר שאני לא משתמשת בו הרבה אבל אחרות אמרו לי שהן אוהבות. גם הוא של קרליין מהסדרה של Everlast, שפתון דו-צדדי: אחד קרם בצבע כהה והשני גלוס טבעי (שקוף). אני משתמשת רק בגלוס כי הוא היחידי עם הכי פחות טעם לוואי. על המוצר הזה בהחלט אפשר לוותר אם אתן לא חובבות גלוסים כמוני.

השלב האחרון: בדיקת התוצאות ותיקון אפשרי

קחו כמה צעדים מהמראה ותסתכלו על המראה הכללי. אם משהו לא נראה לכן טוב, לכו ותתקנו עכשיו. זה לא קשה- קחו מקלון צמר-גפן קטן, שימו מעט מחלב הפנים של גרנייה ונקו בעדינות. המשיכו כך עד לתוצאה הרצויה. וזהו! תתפלאו, זה אמנם נראה ארוך אבל זה לוקח פחות מעשר דקות, הכל תלוי בתרגול ובמיומנות. בהצלחה!

אוף, תרגשו אותי כבר ! פריטים מה- Wish List של אוגוסט

לאחרונה קשה לרגש אותי; הכל נראה אותו הדבר, הכל חוזר על עצמו, דבר לא מעלה גבה אצלי. אולי נהייתי בררנית, אולי זו סתם תקופה לא-ברורה, אבל עם עובדות קשה להתווכח: כל החנויות נראות לי אותו הדבר בדיוק; חלונות הראווה גדושות בפרטי אוברסייז מעיקים, הבדים הנשפכים מנסים לחפות על איכות זולה באמצעות חגורות-מותן עבות או סיכות- בד מצועצעות. ייתכן שזו רק אני, אבל נראה כי תעשיית האופנה לחצה יותר מדי על לחצן הקופי-פייסט (Ctrl+C) במקלדת. אם להיות קצת קשוחה, הייתי אומרת שמישהו התעייף שם. אולי אפילו הרים ידיים. מאז שאלכסנדר מקוויין החליט לנטוש אותנו לטובת הלא-ידוע, הכל נראה לי אפרורי, משעמם, בנאלי, שגרתי, תבניתי אפילו. חסר לי מהטירוף שלו, מהיכולת האדירה שלו לא רק לדחוק בגבולות של עצמו אלא להגדירם מחדש, להוציא את החומריות מן הבד וליצור משהו שהוא לא פחות מאידיאה הגלומה בחומר רק מפאת מגבלות הזמן והמקום שבה היא מתקיימת. מאז מותו בפברואר, אני מחפשת לו תחליף, אך עם הזמן נוכחת בי ההבנה, שכישרון כזה קורה פעם ב...אף פעם. אז אני מודה שקצת מאסתי באופנה. בבגדים הכוונה. לא מתוך סלידה אידיאולוגית מעיסוק בחומר ולא ברוח, אלא דווקא מתוך תסכול עמוק מכך שהרוח כבר לא מגולם בחומר; מישהו צריך לקחת את המושכות ולנסות להתחיל מחדש, מן הבסיס, מן ההריסות של היסודות שבנה מקוויין באמצעות מוחו המבריק. זה לא נראה באופק. בנתיים, חודש יולי עבר מבלי שארגיש אותו, ומתוך רצון לסכם את שהיה בכל הזמן הזה שלא עדכנתי את הבלוג באופן רציף, בחרתי בכמה מן הרכישות האחרונות שלי, רכישות סטנדרטיות מאוד, אני חייבת לציין; אין זה במקרה, חס-וחלילה, אלא קנייה מאוד מודעת לכך שאני צריכה איזון בתקופה זו של חיי, וגם כי מאסתי מעט בכל הבדים הנשפכים האלה שמוסיפים לי עשר קילו למשקל האמיתי שלי. אז אחרי תקופה לא-קצרה של חרם, חזרתי לטי-שירט השחורה, לג'ינס הצמוד בגזרה הגבוהה, לתיק הפשוט, לשרשרת פשוטה. הפשטות הזו לא באה לי בקלות; אבל היא בהחלט הכניסה איזון לכאוס שעובר עליי בחודשי הקיץ הללו. ג'ינס וטי-שירט שחורה. מעניין מה מקוויין היה אומר על זה. הרבה שחור ( בלק, באיפור-עיניים, בתכשיטים), מעט אקססוריז, בלי פן, בלי חצי-בית על הגב; כך אני רואה את עצמי חותמת את יולי ומתחילה את אוגוסט. Back to basics. אלכס בטח היה גאה בי. 

איתי ואני בתחנות אוטובוס- במיוחד ליום האהבה!

היי ! הרבה זמן לא כתבתי, הייתי (ועודני) עמוסה מאוד עם הלימודים (ותקופת המבחנים שאינה נגמרת) אבל עדיין , לא יכולתי להתאפק, הייתי חייבת לשתף אתכם בכך שאני ובן-זוגי האחד והיחיד, איתי , זכינו בתחרות ליום האהבה ועתה הפוסטרים שלנו מתנוססים על תחנות אוטובוס ברחבי תל אביב. היום יצא לנו לראות זאת בפעם הראשונה וזה היה מאוד מרגש. הייתי צריכה לשקר ולתחמן כדי להוציא אותו מהבית בשעה תשע בערב (אחרי שהוא חזר מהעבודה רק בשמונה) אבל זה היה שווה את זה; לקח לו זמן לקלוט (הוא האמין לשטות שהמצאתי לו על זה שאני צריכה לאסוף סיכום מחברה לקראת המבחן מחר- לא מוזר? יש מחשבים בימנו!) אבל כיאה לחבר טוב, הוא לא התלונן; גם כשהכרחתי אותו לעשות סיבוב ועוד סיבוב סביב אותה תחנת אוטובוס אומללה (שרק אימללה אותו יותר, הוא לא הצליח להבין למה אני לא מוכנה לחצות את הכביש לצד השני ולקחת סיכום מחברה-לא-נראית-ולא קיימת), הוא פתאום קלט את דמותו מחייכת לו מן הפוסטר. עוד כמה שניות והוא כבר קלט במה מדובר. זה אמנם לא הדבר ה-כי מקורי בעולם (אין מה לעשות, ביחס למתנות המקוריות שהבאתי לאיתי, פוסטר על תחנות אוטובוס הוא דבר מגניב ביותר, אבל טי-שירט עם הדפס בדמותך, משחק בבובות כמו בר רפאלי ומייגן פוקס זה הרבה יותר שווה!) אבל אבל אבל - זו בהחלט היתה הפתעה מתוקה, כיפית, קלילה ומאוד במקום. לראות את החיוך שלו היה שווה את כל הסיבובים באוטו. כל מי שמזדמן לו להיות בתל אביב בקינג ג'ורג' פינת נצח ישראל (כיכר מסריק) או בבן יהודה פינת גורדון- זה יהיה נחמד אם תעצרו לרגע, תתבוננו בפרצופים האינפנטיליים שלנו ותודו- וואלה, שיחקו אותה! טוב, בסדר, הנהון ראש קטן יספיק.

בן-יהודה פינת גורדון, תל-אביב

קינג ג'ורג' פינת נצח ישראל (כיכר מסריק), תל-אביב

פוסט נוסף באתר של תל אביב סיטי

http://www.telavivcity.com/article.asp?articlecode=3411

שוק החלפות מקוון. האם יש משהו טוב מזה?

בואו לראות בגדים שאני מוסרת (חינם,אין כסף) בשוק-ההחלפות המקוון
http://www.allbo.co.il/photo/photo/listForContributor?screenName=0bafxaowvrjrv
הקונספט הוא די פשוט: נכנסים, בונים פרופיל, מעלים תמונות, ואנשים שמעוניינים בפריט מסוים
מקשרים אתכם לפריטים שלהם שאולי יעניינו אתכם. מצאתם משהו שאהבתם? אתם יוצרים קשר
ומחליפים ביניכם. חשוב להדגיש: מדובר בהחלפות, לא מכירות! בתור אחת שמחליפה בגדים כבר שנים
עם חברות, ובתור אחת שמוסרת כל עונה ארגז של בגדים לצדקה (נשבעת לכם) אין דבר יותר כיפי
לדעת שבגד שהעלה אבק אצלי בארון, הופך להיות אייטם אהוב על מישהי אחרת. לי זה עושה ממש
טוב על הלב לדעת שזה יכול להתאים למישהו אחר. מה גם, שמכירים הרבה אנשים חדשים ואם אתם
יודעים לחפש טוב, אתם עלולים למצוא אוצרות של ממש... ממש כמו בחנויות יד-שנייה או חנויות וינטאז'
מבלי שתצטרכו להוציא שקל. האתר מתעדכן באופן רציף, בכל שעה מעלים עשרות פריטים, וההיענות נפלאה.
הפרופיל שלי עתיד להתעדכן עם בגדים נוספים בימים הקרובים, ממליצה לכם להיות עם יד על הדופק.
יש שם כמה פריטים באמת מיוחדים וחד-פעמיים. מומלץ בחום!

בחודש הבא זה קורה- ויולט מאג יוצא !

קונספט, עריכה, כתיבה, תרגום, איור ועימוד: רעות בוסיס
עיצוב וביצוע המודעה: רעות בוסיס
כל הזכויות שמורות יולי 2010

Work in progress

הבלוג עובר שינויים מאסיביים, בימים הקרובים יתעדכנו כל הדפים. אני מזמינה את כולכם לעשות מנוי (חינם אין כסף!) ואז תקבלו באופן שוטף את העדכונים שנערכים בבלוג. אם אתם מאלה שהודעות ישירות למייל מציקות לכם, תשלחו לי את המייל שלכם ואשלח לכם הודעה רק כאשר יש עדכונים חשובים. 

Another post of mine got published on telavivcity.com

http://telavivcity.com/article.asp?articlecode=3366

maybe you were right all along