הכתבה שלי פורסמה

http://telavivcity.com/article.asp?articlecode=3757

תצוגת אופנה חורף 2010-2011

ביום ראשון האחרון (ה-24.10.10) הוזמנתי לסקר את תצוגת האופנה לחורף 2010-2011, אשר נערכה במרכז עזריאלי בתל-אביב. לאחר עיכוב קל (וארבע כוסות של שייק-פירות) החלו הדוגמניות לרדת ולעלות במדרגות הנעות, והן לבושות במיטב הטרנדים לחורף הקרוב.
אהיה כנה ואומר, שלרוב אינני חובבת טרנדים גדולה. בתור אחת שרואה באופנה את הביטוי הויזואלי המרתק שבו אדם יכול לבטא את עצמו ולהציג אמירה אישית שלו ושל עולם הדימויים שלו, עולם האופנה הישראלי, לטעמי, מלא בפיהוקים ארוכים. ועם זאת, בתצוגה הוצגו כמה מהטרנדים שכן הייתי מאמצת לחיקי : שכבות, צבעי-פסטל, כתפיים מודגשות, צעיפים ובדים נשפכים היוצרים סילואט יפה ונשי. הנה כמה מהם:

שילובים מוצלחים נוספים:

בגזרת הנשים, התחושה הכוללת היתה, שמישהו שם בהפקה התאמץ-מדי. במשך שלושים דקות של תצוגה, הציגו הדוגמניות שלל טרנדים מוכרים:  מראה פרחוני, מראה רומנטי, השחור הקלאסי, גזרה גבוהה, חגורות- מותן, כתפיים מודגשות, בדים שקופים נשפכים, אקססוריז מוגזמים, גרביים מפוספסות (אותם שנאתי במיוחד), מכנסוני ג'ינס צבעוניים ומעליהם טרנינג אפור וגדול, המראה הספורטיבי והרשימה עוד ארוכה. מכולם חיבבתי הכי פחות את הפרווה, משקפי-השמש בצבעי ניאון והנורא מכל- the sailor look (ראו בתמונה התחתונה בחלק השמאלי למטה) שלא ברור לי איך הוא עדיין לא נכחד מהעולם הזה. 
אומר זאת: בהחלט ניכר המאמץ לשלב בין כולם ועם זאת, לנסות ולהעניק לתצוגה תחושה מסוימת של אחידות. אל תטעו, אין זו משימה פשוטה; מטרת התצוגה היתה, לפני הכל, להציג את הקולקציות האחרונות של המותגים הנבחרים ששוכנים במרכז עזריאלי, ועם הגיוון שקיים בין החנויות השונות קשה למצוא קו מנחה בולט אחד. על-כן, על-אף העומס הויזואלי הזה, יש כאן מקום לתת כבוד למפיקות על התעוזה והמאמץ. הנה מדגם מייצג של הטרנדים שהוצגו :

תצוגת האופנה התחלקה לשני חלקים- לבוש ליומיום (קז'ואל) ולבוש לערב. במראה היומיומי בלטו היטב צבעי האפור, הלבן, הסגול-חציל, החום והירוק. הנשים היו לבושות במכנסיים צמודים (קצרים או ארוכים) עם חולצות רופפות, מעליהן ג'קט עור, צעיפים דקים, ומגפיים עד מעל לברך. השילוב המנצח בעיניי היה החצאית הצמודה, החולצה השקופה הרפויה וג'קט העור הבהיר עם הכפלים בכתפיים (ראו למעלה משמאל). לאאוטפיט הזה צירפו חגורה דקה עם אבזם מוצלח, תיק אוברסייז בצבע חום ונעלי עקב עם רצועות בגוון בהיר. 

האלמנט שאיחד, ללא ספק, את כל הדוגמניות יחד, היה האיפור והתסרוקת. כל הדוגמניות היו מאופרות באודם עז בצבע חציל-כהה אך יתר הפנים נותרו כלל ללא איפור (כלל ראשון באיפור). שיערן היה אסוף בקוקו מרושל, וקצוות שיער מרדניות נפלו על פניהן, מה שנתן את התחושה שמדובר במראה שמתאים לכל יום בשבוע ולכל אחת.

עוד מהלבוש היומיומי:

במראה הערב שלט ביד רמה הצבע השחור- בכל השילובים האפשריים. אהבתי במיוחד כאשר השחור שולב עם חגורת זהב, גרביוני תחרה ותיק ערב קטן. מינימליסטי, מוקפד, ואסתטי מאוד. הנה עוד כמה מן השילובים:

כפי שאתם בוודאי יכולים לראות בעצמכם, היה הכל מהכל, והרבה, והיה קל ללכת לאיבוד בכל העומס הזה. אם היה עליי לבחור מכל האאוטפיטים שנראו בתצוגה, הייתי בוחרת בשני אלו כמוצלחים ביותר:

בגזרת הגברים, יכולנו לראות מגמת שיפור מהעונות האחרונות. מראה השכבות האהוב, כאמור, לא נעדר מן התצוגה- הגברים היו לבושים במכנסי ג'ינס כהים וטי-שירטים עם הדפס גרפי בולט בצבעים זועקים, להם צירפו מעל ג'קט מחויט באפור כהה. חלקם נעלו נעלי סירה שחורים או חומים (שהקנו למראה הכללי מידה של מכובדות) וחלקם נעלו נעלי סניקרס צבעוניות בשילובים מדליקים (ורוד עם שחור, סגול עם טורקיז) והכל באווירה צעירה ועדכנית. בנוסף, ניתן היה למצוא חולצות טריקו מודפסות, אשר מעליהן הוסיפו חולצות כפתורים פתוחות, מעילים נפוחים בצבעי צהוב, כחול ואדום, וסטים שחורים מעל לחולצות טי-חלקות וצעיפים דקיקים בצבעים כהים, אשר איזנו את המראה הכללי והשוו לו מראה מתוחכם ומחמיא מאוד. השילוב בין חולצות מכופתרות (בתכלת עם פסים דקים בלבן) ומעליהם קרדיגנים סגורים עם צווארון וי (באפור כהה ובשחור) היה פשוט, קלאסי ומדויק מאוד. אי-אפשר לטעות בלוק הזה, במיוחד אם מקפלים את השרוולים עד למרפק ומצרפים למראה ג'ינס משופשף במקום מכנס מחויט. מושלם! 

במראה הערב, הגברים לבשו חולצות מכופתרות שחורות, מכנסיים מחויטים שחורים, ונעליים שחורות. לחלקם התאימו כובעים (לדעתי זה היה מיותר) ולחלקם האחר הוסיפו משקפיים עם מסגרת כהה ודומיננטית. אני דווקא התרשמתי לטובה דווקא מאלו ש'רק' צירפו צעיף קטן. יכול להיות שזו רק אני, אבל לדעתי אין כמו צעיף באפור כהה לשנות לחלוטין מראה שכולו שחור ולהעניק לו מעט עומק.

בסוף התצוגה, הבנות ירדו במורד המדרגות כקבוצה, והן כולן לבושות במעילי טרנץ' מנומרים (כשרק בגדים תחתוניים מתחת) ומגפיים שחורים עד מעל לברך, ועקב סיכה דק. הגברים הצטרפו אליהן, גם הם כקבוצה, כשהם לבושים בבלייזר שחור ותחתון שחור מתחת. אם הייתי צריכה לסכם את התצוגה, ודאי הייתי אומרת, שהתרשמתי מהניסיון לדחוס כמה שיותר מרכיבים בכה-מעט זמן, ועל-אף שהתצוגה היתה גדושה באלמנטים (ולעיתים קרובות היה זה פשוט יותר-מדי) במהלכה הוצגו מגמות מבורכות באופנה, שבתקווה יתורגמו אל הרחובות ויקנו לציבור הישראלי מעט נופך אירופאי, אקלקטי ומתוחכם. כל מה שנותר עתה, הוא לחכות לקצת גשם וקצת קור, כדי שנוכל ללבוש, אפילו מעט מן הבגדים הרבים, שמחכים לנו, מקופלים, על המדפים בחנויות. לפי התחזיות, זה לא הולך לקרות בקרוב, ושוב יעבור עלינו חורף יבש, חם ולח. לאנשים כמוני, שאוהבים את החורף שלהם חורפי, קריר, עגמומי וגשום, אלו הן חדשות עצובות ביותר. הגיע הזמן לחזור לריקוד הגשם המסורתי שלי, אולי הפעם הוא יצליח קצת יותר משנה שעברה. סופשבוע נפלא לכולם!   

פרסמו את הכתבה שלי

http://telavivcity.com/article.asp?articlecode=3714

?What's in the bag

כבר כמה פעמים ששאלו אותי מה אני סוחבת איתי בתיק, כי 'תמיד יש לך הכל עלייך'. למען האמת, זה נכון. יש לי הכל בהיכון, מהסיבה הפשוטה שאני פשוט סוחבת הכל יחד איתי לכל מקום שאני הולכת. אבל בניגוד לאותן נשים שכולנו מכירים, שמחטטות בתיק שעה עד שהן מוצאות את הפלאפון או את השפתון, אני את שלי מסדרת בארנקים קטנים; בעת הצורך, אני יודעת בדיוק מאיזה ארנק לשלוף את מה שאני מחפשת, וזה חוסך ממני זמן, אנרגיה ועצבים מיותרים- מצרך נדיר בימים אלו. אני לא מאמינה שאוכל לתת למישהי טיפ טוב יותר מאשר לארגן את הדברים שלה, בבית או בחוץ, בארנקים ובקופסאות אחסון. אני מודה שאני קצת אובססיבית לכל מה שקשור לחפצי אחסון. בפוסטים הקודמים הראיתי לכם את המחיצות והקופסאות שקניתי מאיקאה שמסדרות את הלקים, הקרמים, הבשמים והתכשיטים בקופסאות קטנות ונהדרות שעושות לי כל-כך טוב על הנשמה. אני אוהבת שהכל מסודר ושאני לא צריכה להפוך חצי בית בשביל למצוא מסקרה או קבלה חשובה.מאז שהתחלתי עם האובססייה הזו, החיים שלי (באופן מפתיע) קלים יותר. בתמונה למעלה יש מדגם של תיקים קטנים, ועם הזמן פיתחתי אוסף משלי. אז מה יש לי בתיק? מימין לשמאל: 2 מחברות, אחת מחברת עם משימות קונקרטיות (לשלם דו"ח, לקבוע פגישה עם , לדאוג שכל דיירי הבניין שילמו את  ועד הבית...אגב ועד בית: הייתם מאמינים שהוטל עליי, מכל האנשים, התפקיד של איסוף, חישוב של כסף והנפקת קבלות? אוי ואבוי. זו היתה התגובה שלי כשהנחיתו לי זקן-השבט (הרשקו) את רוע-הגזירה. אוי, ואבוי, מילמלתי לעצמי, אני וחשבון לא הסתדרנו מעולם. אין בי בושה להודות שאני עד היום גרועה בחיבור וחיסור, ולוח-הכפל נראה לי (לעיתים תכופות מדי) כמו התגלמות הרשע. במחברת השנייה אני כותבת את כל הרעיונות שעולים לי לראש במהלך היום, בדרך-כלל כשאני באוטובוס. המחברת הזו טומנת בחובה רעיונות די-מוצלחים שעדיין לא מומשו, ואם היא אי-פעם תיעלם, בטח אקח את זה קשה. מה גם, שהיא יפה כל-כך. עטים אני תמיד סוחבת עליי, ויש לי חיבה לעטים ולטושים של Pilot ולעט ה 0.1 המושלם של Faber Castell. גן-עדן למאיירים. אני מאלה שיכולים לקרוא בנסיעה בלי-בעיה אז גם ספר אני לוקחת איתי בתיק. זה מעביר את הזמן יופי. יומן שבועי קטן, גם של מיכל נגרין, פריט חובה מבחינתי; אם אני לא כותבת, משמע זה לא קיים אצלי. אצל רוב האנשים החלק הזה בראש לא נדפק. אני? אם לא כתבתי משהו, אפילו מילה או שתיים, אני פשוט לא זוכרת, לא משנה מה. כנראה שמשהו בידיעה שזה כתוב איפשהו מרגיעה אותי. go figure. לק יש איתי בתיק, כי יש להם נטייה לא-לשרוד יותר מיומיים (לא מאשימה את הלק, מאשימה את הידיים השמאליות שלי.דקה אחרי שאני יוצאת מהקוסמטיקאית, אחרי שעתיים של מניקור ופדיקור, כבר אתקע במשהו ואסדוק את הציפורניים.) מה עוד? כמובן שארנק. קניתי את הארנק הזה (במרכז) בזארה בעונה הקודמת, אחרי התלבטויות רבות. הוא היה נראה לי גדול מדי, רחב מדי, עם יותר מדי תאים ומראה יותר מדי מבוגר. הארנק הזה התגלה להיות הקנייה הטובה שעשיתי באותה עונה. הוא נוח, מבד נעים (זמש) ויש מקום להכל. גם לפתקים המפגרים שלי (מה לעשות, לא לשכוח וכו'). החיפוש שלי אחר ארנק מושלם הסתיים. משמאל לארנק תוכלו לראות תיק קטן ירוק שקניתי לפני כמה שנים והוא משמש אותי בעיקר כנרתיק לשים בו את נגן המוזיקה (הורוד) והאוזניות (הירוקות המהממות, זריקת צבע אנרגית) שלי. על-אף גודלו, הוא מרופד מבפנים, ובחוץ יש לו הדפס גרפי מוצלח של החברה Benga Rabbit. בארנק הורוד למעלה אני אוספת את כל הקבלות והמסמכים החשובים שנוטים ללכת לי לאיבוד (הדפסי בנק, מרשמים וכו'). קיבלתי אותו במתנה לפני כמה חודשים והוא משמש אותי נאמנה מאז. הארנק השמאלי ביותר הוא תיק האיפור הקטן שלי, שהולך איתי לכל מקום. בדרך כלל האיפור היומיומי שלי הוא לא כבד (על-אף החיבה העזה שלי לאיפור מעושן, אני מתאפרת ככה רק בערבים). ביומיום אני שמה עיפרון שחור, מסקרה ולפעמים טיפה מטשטשת מתחת לריסים התחתוניים. את השפתיים אני מאפרת לרוב בשפתון של מייבלין (162 או 160, אחד מט והשני טיפה מבריק) ולא נוגעת בגלוסים למיניהם. קרם ידיים ומראה קטנה זה תמיד טוב. שפתון הלחות של ד"ר פישר הוא פשוט נפלא, ומאז שנודע לי על דבר קיומו, אני משתמשת בו כל-הזמן. הוא מרוכז, עשיר בלחות, וללא טעם לוואי.  אני לא מוותרת על שפתון-לחות גם בחורף. על יתר התכשירים כבר כתבתי בפוסטים קודמים, אז לא אלאה אתכם בפרטים מיותרים. זה מה שיש בתוך תיק האיפור שלי :

לסיכומו של עניין, הארנקים הקטנים האלה, כמו קופסאות האיחסון מהפוסטים הקודמים, מאוד עזרו לי. ייתכן שזה נראה טיפשי לאחרים, ומיותר לגמרי, אבל מכיוון שאני ידועה כבחורה שמתעצבנת מהר (ומתקררת לאט), העובדה שאני יודעת איפה נמצא כל דבר בכל זמן נתון הכניסה הרבה נחת לחיי, הסוערים גם ככה. (טוב, לא באמת.) אז לפני שאתם פוסלים על הסף את הטיפ שלי, תחשבו אם שווה לכם להתעצבן כי שוב לא מצאתם את הפלאפון. מצד שני, אני נגד פלאפונים ומצדי לא לקחת אותו איתי ופשוט להשאיר אותו בבית (עשיתי את זה לא פעם ולא פעמיים. אם לא ניסיתם ,אתם לא יודעים כיצד מרגישה תחושת שחרור אמיתית) אבל זה כבר נושא לפוסט אחר לגמרי.

Back to School Outfit

my idea of winter

העולם מתחלק לשני סוגים של אנשים- אלה שאוהבים חורף ואלה ששונאים; אלה שסובלים בקיץ, ואלה שלא; אלה שהמחשבה על פוך מחמם ושוקו רותח מכניסה אושר לחייהם, וכאלה שרק מחכים לפעם הבאה שילכו לים להשתזף. ובכן, אין ספק שהכל בחיים הוא עניין של השקפה. אין כאן נכון או לא-נכון, צודק ולא-צודק. אני אוהבת את החורף. כשקר, ובחוץ אפרורי- אצלי הכל falls into pieces. מסתדר איכשהו. הטיבה ממני להסביר את התופעה הסולנית של גארבג', שכתבה אז  I'm only happy when it rains. מצחיק, אבל גם היום, אחרי כל השנים האלה, השיר הזה הוא הדבר הראשון שעולה לי לראש כשאני חושבת על חורף. זה נכון. בקיץ אני לרוב בלתי-אפשרית. חם לי, והכל נראה לי קשה, ורק המחשבה על לקום מהמזגן מעייפת אותי נורא. ואני אפילו לא טיפוס שאוהב מזגנים, אבל הקיץ מהווה עבורי סיוט מתמשך ללא אספקת-מזגן ישר לווריד. בחורף הכל נראה לי הגיוני יותר; אני לא יודעת איך להסביר את זה, אבל ככל שיותר אפרורי בחוץ, יש לי יותר אנרגיה לעשות משהו עם עצמי. אני משקיעה באיפור, למשל. בחורף אני מרשה לעצמי להתפרע עם המראה המעושן שאהוב עליי כל-כך. אני מערבבת צלליות, הרבה סגול ואפור ושחור ביחד, שמה טונות של מסקרה ולק שחור על הציפורניים, וככל שזה יותר מוגזם, ככה אני יותר מרוצה. החורף הזה לא הולך להיות שונה; הנה, שתי טיפות גשם ירדו, וכבר התחלתי להרכיב במוחי הקודח מלתחות שונות ושילובים אינספור של דברים שאני רוצה לעטות על עצמי החורף. אז מה מצפה לי השנה? קשה לאיזו תחזית להקשיב. אני מתעדכנת תדיר במה שקורה בעולם האופנה והתרבות העולמיים, אבל איכשהו אני תמיד מוצאת את עצמי חוזרת לאותם 8 דברים ששום חורף לא יכול להיות חורף ללא היו קיימים בחיי: איפור מעושן, בגדי פסטל רומנטיים עטורי שכבות ודיטיילים בטקסטורות שונות, ג'קט עור כהה, קרדיגנים נעימים (בצבעים של סגול,ירוק בקבוק,אפור ושחור-יש לי כבר ממש אוסף) טבעות מיוחדות על אצבעות בלק כהה (בורדו,סגול כהה,שחור, כחול כהה) או דרמטי (אדום בוהק), נעלי עקב, עדיף בצבעים כהים ועם עקב גבוה (אני עדיין מנסה להתרגל לעקבים,אני מודה שזה עדיין רחוק מלבוא לי בטבעיות) ותיק אוברסייז מדהים, שאני יכולה להכניס בו חצי מהבית ולא להרגיש ששכחתי משהו חשוב. הדבר האחרון הוא השיער. בקיץ אני תמיד צובעת לחום, לעיתים בהיר ולעיתים כהה, אבל בחורף אני תמיד תמיד תמיד בלונדינית. אני לא יודעת להסביר את זה. הכל נראה טוב יותר על בלונד כשזה נוגע לבגדים של חורף. בכלל, יש לי איזה אישיו-לא-פתור עם בגדי חורף. כל עניין השכבות הזה מעורר בי אנרגיה-לא-מוסברת. היכולת לשלב הכל עם הכל, לעטות על עצמך שכבות רבות מסוגים שונים של טקסטורות או צבעים ועדיין לא להרגיש מוגזמת, בעיני זו הנאה צרופה. מה אני אגיד, אם בקיץ אני לא משקיעה בלבוש והעיקר מבחינתי הוא שיהיה לי נוח ונסבל בחום ובלחות, בחורף אני משקיעה בשביל כל השנה. משקיעה באקססוריז לשיער ובצעיפים נעימים, עושה פן ומשקיעה בתסרוקות,שמה טבעות על כל אחת מהאצבעות... בחורף אני מתייחסת לכל הפרטים הקטנים וזה כמו משחק מבחינתי, לנסות וליצור שילובים חדשים בכל פעם. מדהים לחשוב על זה, אבל בכל חורף באים באיזו הצהרה אופנתית חדשה, ואצלי כלום לא משתנה: תמיד איפור מעושן, תמיד משלבת שחור עם צבעי פסטל, תמיד משקיעה. השחור החדש מבחינתי הוא השחור הישן- אותו שחור חזק, כהה, בלתי-מתפשר, שלעולם לא נחבא אל הכלים. אז מה אני מאחלת לעצמי החורף הזה? להמשיך ולדחוק בעצמי לנסות דברים חדשים. להמשיך ולהשקיע. מבחינתי זו התורה האסתטית שלי. לא מדובר פה במשהו מורכב, גם לא בהתבוננות הגותית על העולם, אבל המשחק הזה שלי עם סטייל בחורף הוא תמיד מאתגר וקשה לי לוותר עליו. לקראת החורף הקרב אלינו בצעדי ענק, ריכזתי כאן אתחמשת הדברים החדשים האהובים עליי (מימין לשמאל) : האיפור המעושן, אותו יצרתי באמצעות הערכה של ללין (שעליה כתבתי בפוסטים קודמים) , לה הוספתי שתי צלליות נוספות- סגול בהיר בצללית אבן (של GIGI) וסגול כהה בצללית אבקה (של BOAZ); נעלי עקב של ALDO, שבקלות אפשר לשדרג בחורף על ידי גרביים מדליקות (מה שמזכיר לי שרציתי להתחיל לחפש גרביים,גרביונים וחותלות מיוחדות שיוכלו לשדרג לי את המראה ברגע), שמלה יפהפיה של CALA שרכשתי לפני שבוע ומאז אני פשוט מאוהבת (הבד, הגזרה, הדיטייל בחזה- הכל מדהים בעיניי. אני רואה בשמלות מושקעות ממש יצירת-אמנות לפעמים. התקווה שלי היא,שיבוא יום ואדע לתפור שמלות כאלו נפלאות בעצמי, ואז באמת אהיה מאושרת). טבעת עם אבן שחורה שרכשתי ממש היום (חיפשתי הרבה זמן טבעת כזו ובאינספור מקומות, עד שסופסוף מצאתי את האחת) ותיק שחור, קל להפליא, של ZARA, בין הרכישות הכי טובות שאי-פעם היו לי. קניתי אותו לאימא שלי במחיר זעום בסוף-עונה ומיד לאחר מכן דאגתי להשיג גם לי אחד כזה משלי. יש לו דיטייל יפהפיה מבחוץ ובטנה ורודה מבפנים והוא נוח, קל ומתאים להכל.  בקיץ רכשתי ג'קט עור בצבע ורוד בהיר (האם אני היחידה שקונה בגדי חורף בקיץ?) ואני כבר מפנטזת על לחרוש עליו החורף. למה אני מחכה? לג'קט עור קצר בצבע שחור, שישלים את ההופעה, ולמכנס ג'ינס שחור צמוד, שיושב אצלי בארון מאז שקניתי אותו ומחכה שאלבש אותו. האמת שאני לא דואגת. גם זמנו יגיע. אני מאחלת לכולכן חורף מאתגר וממליצה לכולן לנסות ולצאת קצת מהג'ינס והטי-שירט ולהשקיע לשם שינוי במשהו שהוא יותר ייחודי, נועז ושובר-מוסכמות. יודעות מה? לפחות תנסו! לכו תדעו, אולי ככה החורף יהיה נסבל יותר עבורכן.  

my idea of winter