טוב, כבר ממש מאוחר בשבילי להיות ערה, אבל אני עירנית וללכת לישון מרגיש כמו בזבוז של אנרגיה מבורכת. אז שיחררתי את הילד לישון, והתחלתי לנקות ולסדר את פינת העבודה שלי, כדי שאוכל לשבת ולהיות מועילה בסביבה נעימה. יש לי איזה קטע כזה, לסדר. כיף לי לסדר, ועוד יותר כיף לי לבלגן, רק בשביל לסדר שוב... לא חשוב. בכל מקרה, פינת העבודה שלי היא המקום הכי אהוב עליי בבית, הפינה הקטנה שלי, שעמוסה-לעייפה בחפצים שאספתי עם השנים שהם בעלי ערך עבורי, סנטימנטלי בעיקר. בחודש האחרון התחלתי לרוקן אותו (הוא היה כל כך עמוס בדברים , שפשוט לא יכולתי להשתמש בו מרוב שלא היה בו מקום) ועכשיו אני מרוצה. אני לא ארחיב במילים, אלא אתן לכם לראות בעצמכם.
הסוסים שלי, ללא ספק החיה הכי יפה ואלגנטית שקיימת בטבע.
מבאס שלא יצא לי עדיין ללמוד לרכוב על אחד.
(פרט מתמונה) השולחן שלי, מבט מרחוק. רק חלק קטן מכאוס אחד גדול.
התכשיטים שלי- אני מאוהבת בטבעות ! יש לי המון, אבל אני הולכת בעיקר עם אלו.
הפינה האהובה עליי. כמו מוזיקה, גם פריטים קטנים, לכאורה-לא-
חשובים, הם שנוטעים בי השראה לצייר.
