שילובים

כבר הגענו כמעט לאמצע חודש מאי והנה, יורד עלינו גשם. ככה, פתאום, משום מקום, ירד מבול כל הלילה ללא הפסקה. מה אומר לכם, זה תפס אותי קצת לא מוכנה. תכננתי לכתוב לכם על בגדי הקיץ החדשים, להראות לכם תמונות של שמלות נפלאות בצבעי קרם ולבן, כיאה לקיץ תל אביבי טיפוסי. אפילו כבר צילמתי כמה מהרכישות האחרונות שלי- סריג ושמלה ועליונית יפה, כולן בצבע קרם ועם טקסטורות נפלאות שמתאימות לקיץ הישראלי. להן צירפתי צמידים ושרשראות- מראה קיצי לכל הדעות. והנה, מישהו החליט לשנות את התוכניות ולהמטיר עלינו גשם לאורך כל הסופשבוע. לא הרגיש לי נכון להעלות לכאן תמונות שקצת שונות מהמצב בחוץ. אז מתוך ניסיון להסתגל למצב החדש, אני מוציאה מהארון את הסווטשירט הגדול והנעים, מכינה לי תה רותח ושמה מוזיקה שקטה, וכותבת לכם על משהו אחר ממה שתכננתי, אך עדיין יפה ושיקי להפליא. 

ירוק וחום. שני שילובים שאף פעם לא ניסיתי ביחד ותמיד אהבתי לחוד. ירוק, הצבע האהוב עליי עוד מהיותי ילדה, הוא אורח של כבוד אצלי בארון. צעיפים, טי-שירטים, תכשיטים וסריגים- תמיד כשרציתי להכניס קצת צבע למלתחה שלי, ידעתי לאן לפנות. ועם זאת, אני נוטה לשלבו לרוב עם אפור או שחור, אבל אף פעם לא ניסיתי עם חום. ואז יום אחד קרה, והקרדיגן הירוק שלי היה בכביסה, והצבע הראשון ששלפתי מהמתלה היה קרדיגן בצבע חום שוקולדי כהה ויפה. וזה תפס. איכשהו זה תפס. מאז התחלתי לחפש אופציות נוספות לשלב חום עם ירוק, ומה אומר לכם? השמיים הם הגבול. יש משהו באיזון שנותן החום לירוק התוסס, שמעניק למראה כולו תחושה נעימה של הרמוניה מבורכת.

ההמלצה שלי : נסו לשלב בין החום לירוק כאשר הירוק מתפקד כאקססוריז, כנגיעות צבע בלבד (כמו בתמונה- תיק, נעלי עקב, צעיף, שרשרת) והחום כמלתחת-בסיס (מעיל, ג'קט, מכנסיים). כל הפריטים שמופיעים כאן נלקחו מהאתר הנפלא של polyvore.com אבל גם אם אתן בעלות תקציב-מצומצם (כמוני) עדיין ניתן לשדרג את המראה באמצעות לקיחת פריטים קיימים מהארון הפרטי והרכבתם יחד. גם אם תשתמשו בפריטים שכבר חרשתם עליהם, ברגע שתצרפו להם אקססוריז באופן מפתיע, המראה הכללי ישתנה בין רגע ואף יעניק לאותם פריטים 'ישנים' מראה חדש ועדכני. העיקר הוא שתתנו לאני-היצירתי שלכם לפרוץ החוצה ולא תחששו משילובים לא-שגרתיים. בפוסטים הבאים אראה לכם כיצד עשיתי זאת עם המלתחה האישית שלי.

בנתיים, לכו תתפרעו!

מאחלת לכולכם שבוע כיפי! 

רעותי

Never give up on the good times

הרבה זמן לא עדכנתי את הבלוג, לצערי הייתי עמוסה מדי, וכתיבת בלוג הרגישה לי כמו מותרות שלא יכולתי להרשות לעצמי. אבל זה לא אומר שלא חשבתי עליכם בזמן שנעדרתי! בכל פעם שהייתי צריכה להגיש עבודה או לכתוב הרצאה או ללמוד למבחן מעצבן- תמיד חשבתי שלפחות כשזה יגמר, אוכל לשבת ולכתוב בבלוג. והנה, פתאום זה קרה- אחרי שלושה שבועות עמוסים נורא, קרה הדבר שלו חיכיתי- קיבלתי לעצמי  כמה שעות של שקט, בהם אני יכולה לעשות ככל העולה על רוחי. אז דבר ראשון ישנתי. שנת-צהריים מתוקה ביום שבת בצהריים, פריבילגיה שלה לא זכיתי מזה שנים. והנה עכשיו כבר חמש, ואפשר לכתוב. יש לי המון מה לעדכן ומה לספר, ואני אנסה להספיק הכל. אז ככה: בעוד שלושה שבועות זה קורה: אני מתחתנת! אחרי חודשיים רגועים למדי (מהאספקט הזה), פתאום, איכשהו, הגיע חודש מאי, ועם בואו נכנסנו ללופ משוגע של פגישות ותיאומים וסידורים וארגונים ואין רגע דל מאז. הימים נהיו ארוכים יותר ודחוסים יותר, להגיע לאוניברסיטה החל להרגיש כמו תחנות ביניים בין סידורים בתוך הבית וסידורים מחוצה לו. למזלי, יש לי את פייר. פייר, מכונית הטויוטה קורולה האפורה שהוריי קנו לי ליומולדת לפני חודשיים וקצת, התגלה כדבר הכי טוב שאי פעם קרה לי. מלבד להכיר את איתי, כמובן... אממ...כן. פייר תמיד עומד לצדי, יש לו נאמנות מעוררת הערכה וחיי בהחלט נהיו הרבה יותר קלים והרבה יותר דינמיים מאז שזכיתי להכיר ולאהוב אותו. יש משהו בניידות הזו, ביכולת להגיע לכל מקום מבלי להסתמך על טובות מאחרים, מבלי לתת דין וחשבון לאחרים, וכמובן- מבלי לדאוג שהאוטובוס האחרון יעבור ועמו הדרך שלי הביתה. העצמאות שפייר העניק לי כמעט באופן מיידי הכניסה המון טוב לחיי הגדושים גם ככה. אני מודה, ואני לא מתביישת לומר, שאני פשוט מאושרת כשיש לי אותו לצדי. הוא יקר, אין בכך כל ספק, ומאז שיש לי אותו אני מרוששת כמעט תמידית, אבל כשצריכים להגיע למקומות שונים ביום אחד (כמו יום שני האחרון, שהייתי בשישה מקומות שונים, רחוקים זה מזה, בהפרש של כמה שעות וללא פייר לא הייתי יכולה להספיק אפילו לא שניים) אי-אפשר שלא לברך שהוא נמצא וקיים רק בשבילי. ההורים שלי עוזרים לי מאוד מהבחינה הזו, נחמד לדעת שהם מבינים ומעריכים את הקשר העמוק עליי ומפרגנים לנו מאוד. :)
פסח עבר, המימונה עברה, יום השואה עבר- המון אירועים חשובים שהשנה, לצערי הרב, היו שוליים עקב עומס לא הגיוני בלימודים.  מכיוון שזה הסמסטר האחרון שלי, יש לי שלושה סמינריונים מאוד תובעניים, והיה קשה לחלק את הזמן בין עוד 10 קורסים שדרשו את תשומת לבי. הייתי צריכה גם להגיש הרצאות מול הכיתה, ואני , פרפקציוניסטית שכמותי, התאמצתי כאילו מדובר בעבודת הדוקטורט. 
את רוב חודש אפריל העברתי בעיצוב ההזמנה ובגלל זה הייתי הרבה ליד המחשב אבל בקושי באינטרנט. אכלתי, שתיתי, ישנתי ובין לבין ציירתי. זה לקח המון המון זמן וייתכן שאפילו צמחו לי כמה שערות אפורות מרוב המתח לעצב משהו יפה, שיאמר- 'זו ההזמנה של רעות ואיתי'. אני מקווה שהתוצאה תואמת לשאיפה של שנינו, העיקר שיצא יפה ושכולם היו מרוצים. אין כמו להתבונן בחברים ובמשפחה כשהם מקבלים את ההזמנה ולראות אותם מחויכים ומשועשעים. אז מה מצפה לי השבוע?
בעיקר לחלק מעטפות עם הזמנות לחברים ולמשפחה. זה יכול להיות עונש מהגיהנום, אבל אני משתדלת להסתכל על זה כמו הזדמנות-פז לפגוש חברים שלא ראיתי הרבה זמן ולהזמין אותם רשמית לחתונה שלנו. היום אני נפגשת עם חברים מהצבא שהתגעגעתי אליהם מאוד, ואני בהחלט מתרגשת. החברה הכי טובה מקנדה הגיעה לארץ עם בעלה במיוחד בשביל החתונה וזה כמויות של אושר שאני לא יכולה להעביר במילים. לא הזמנתי הרבה חברים לחתונה, בעיקר חברות מהאוניברסיטה וחברים קרובים.  הולכת להיות חתונה גדולה, אני רק מקווה שכולם יהנו וזה מה שחשוב לי. מסיבה גדולה וכיפית, לזה אני מכוונת. אני מקווה שבמהלך השבועות הקרובים יצא לי לעדכן בהכנות, וכמובן כשיגיעו התמונות אעלה כמה לפה. שיהיה לכולם שבוע נפלא! ואל תשכחו את הרגעים הטובים עם האנשים שאתם אוהבים- השבוע זה בהחלט במרכז מחשבותיי. התגעגעתי לכולם! 
~נשיקות, רעותי