עדיין לא שלוש ואני ערה. מישהו יכול בבקשה לשים לי כדור שינה לתוך קערת הקורנפלקס שלי? אני אודה לו מאוד.
היי לכם.נעדרתי מהבלוג לכמה ימים, הייתי שקועה בעבודה ללימודים שגזלה ממני שעות ארוכות, אבל לפחות סיימתי אותה.
אני מאוד מקווה שהימים הקרובים יהיו פחות סוערים ותזזתיים, ושאני אוכל קצת לנוח. בא לי לשכב על הספה ולראות טלוויזיה קצת. קצת מטורף, אבל בא לי נורמליות. בא לי להיות מסוגלת להעביר שעה בחוסר-מעש ולהרגיש בסדר עם זה. לא שזה אי-פעם קרה.
באמנות יש מושג שנקרא 'אימת החלל הריק' horror vacui- וככה למעשה אני מרגישה רוב הזמן. כמו ציור שגדוש באלמנטים דחוסים זה בזה, גם אני מרגישה בתוך חלל צפוף ללא יכולת לנשום כראוי. גם אני מרגישה שאני חייבת להספיק הכל ולהספיק עכשיו, אחרת עשיתי משהו לא-בסדר. אז אני ישנה קצת ומנסה להספיק הרבה, וחבר שלי אומר שזה נשמע לו כמו הדבר הכי הגיוני בעולם כשזה נוגע אליי, כי כולם יודעים שאני אדם אחר בבקרים, גם כשמוקדם והציפורים אפילו לא התעוררו עדיין.
אז דיבורים לחוד ומעשים לחוד- אני הולכת לצייר. כי אין כמו מוזיקה שקטה בשלוש בבוקר, כמה מכחולים ושקט מופתי ברחובות. שיהיה לכולם יום נפלא, ותמשיכו להתעדכן בדפים עצמם, אני מתכוונת להעלות כמה דברים חדשים בקרוב.
