my idea of winter

העולם מתחלק לשני סוגים של אנשים- אלה שאוהבים חורף ואלה ששונאים; אלה שסובלים בקיץ, ואלה שלא; אלה שהמחשבה על פוך מחמם ושוקו רותח מכניסה אושר לחייהם, וכאלה שרק מחכים לפעם הבאה שילכו לים להשתזף. ובכן, אין ספק שהכל בחיים הוא עניין של השקפה. אין כאן נכון או לא-נכון, צודק ולא-צודק. אני אוהבת את החורף. כשקר, ובחוץ אפרורי- אצלי הכל falls into pieces. מסתדר איכשהו. הטיבה ממני להסביר את התופעה הסולנית של גארבג', שכתבה אז  I'm only happy when it rains. מצחיק, אבל גם היום, אחרי כל השנים האלה, השיר הזה הוא הדבר הראשון שעולה לי לראש כשאני חושבת על חורף. זה נכון. בקיץ אני לרוב בלתי-אפשרית. חם לי, והכל נראה לי קשה, ורק המחשבה על לקום מהמזגן מעייפת אותי נורא. ואני אפילו לא טיפוס שאוהב מזגנים, אבל הקיץ מהווה עבורי סיוט מתמשך ללא אספקת-מזגן ישר לווריד. בחורף הכל נראה לי הגיוני יותר; אני לא יודעת איך להסביר את זה, אבל ככל שיותר אפרורי בחוץ, יש לי יותר אנרגיה לעשות משהו עם עצמי. אני משקיעה באיפור, למשל. בחורף אני מרשה לעצמי להתפרע עם המראה המעושן שאהוב עליי כל-כך. אני מערבבת צלליות, הרבה סגול ואפור ושחור ביחד, שמה טונות של מסקרה ולק שחור על הציפורניים, וככל שזה יותר מוגזם, ככה אני יותר מרוצה. החורף הזה לא הולך להיות שונה; הנה, שתי טיפות גשם ירדו, וכבר התחלתי להרכיב במוחי הקודח מלתחות שונות ושילובים אינספור של דברים שאני רוצה לעטות על עצמי החורף. אז מה מצפה לי השנה? קשה לאיזו תחזית להקשיב. אני מתעדכנת תדיר במה שקורה בעולם האופנה והתרבות העולמיים, אבל איכשהו אני תמיד מוצאת את עצמי חוזרת לאותם 8 דברים ששום חורף לא יכול להיות חורף ללא היו קיימים בחיי: איפור מעושן, בגדי פסטל רומנטיים עטורי שכבות ודיטיילים בטקסטורות שונות, ג'קט עור כהה, קרדיגנים נעימים (בצבעים של סגול,ירוק בקבוק,אפור ושחור-יש לי כבר ממש אוסף) טבעות מיוחדות על אצבעות בלק כהה (בורדו,סגול כהה,שחור, כחול כהה) או דרמטי (אדום בוהק), נעלי עקב, עדיף בצבעים כהים ועם עקב גבוה (אני עדיין מנסה להתרגל לעקבים,אני מודה שזה עדיין רחוק מלבוא לי בטבעיות) ותיק אוברסייז מדהים, שאני יכולה להכניס בו חצי מהבית ולא להרגיש ששכחתי משהו חשוב. הדבר האחרון הוא השיער. בקיץ אני תמיד צובעת לחום, לעיתים בהיר ולעיתים כהה, אבל בחורף אני תמיד תמיד תמיד בלונדינית. אני לא יודעת להסביר את זה. הכל נראה טוב יותר על בלונד כשזה נוגע לבגדים של חורף. בכלל, יש לי איזה אישיו-לא-פתור עם בגדי חורף. כל עניין השכבות הזה מעורר בי אנרגיה-לא-מוסברת. היכולת לשלב הכל עם הכל, לעטות על עצמך שכבות רבות מסוגים שונים של טקסטורות או צבעים ועדיין לא להרגיש מוגזמת, בעיני זו הנאה צרופה. מה אני אגיד, אם בקיץ אני לא משקיעה בלבוש והעיקר מבחינתי הוא שיהיה לי נוח ונסבל בחום ובלחות, בחורף אני משקיעה בשביל כל השנה. משקיעה באקססוריז לשיער ובצעיפים נעימים, עושה פן ומשקיעה בתסרוקות,שמה טבעות על כל אחת מהאצבעות... בחורף אני מתייחסת לכל הפרטים הקטנים וזה כמו משחק מבחינתי, לנסות וליצור שילובים חדשים בכל פעם. מדהים לחשוב על זה, אבל בכל חורף באים באיזו הצהרה אופנתית חדשה, ואצלי כלום לא משתנה: תמיד איפור מעושן, תמיד משלבת שחור עם צבעי פסטל, תמיד משקיעה. השחור החדש מבחינתי הוא השחור הישן- אותו שחור חזק, כהה, בלתי-מתפשר, שלעולם לא נחבא אל הכלים. אז מה אני מאחלת לעצמי החורף הזה? להמשיך ולדחוק בעצמי לנסות דברים חדשים. להמשיך ולהשקיע. מבחינתי זו התורה האסתטית שלי. לא מדובר פה במשהו מורכב, גם לא בהתבוננות הגותית על העולם, אבל המשחק הזה שלי עם סטייל בחורף הוא תמיד מאתגר וקשה לי לוותר עליו. לקראת החורף הקרב אלינו בצעדי ענק, ריכזתי כאן אתחמשת הדברים החדשים האהובים עליי (מימין לשמאל) : האיפור המעושן, אותו יצרתי באמצעות הערכה של ללין (שעליה כתבתי בפוסטים קודמים) , לה הוספתי שתי צלליות נוספות- סגול בהיר בצללית אבן (של GIGI) וסגול כהה בצללית אבקה (של BOAZ); נעלי עקב של ALDO, שבקלות אפשר לשדרג בחורף על ידי גרביים מדליקות (מה שמזכיר לי שרציתי להתחיל לחפש גרביים,גרביונים וחותלות מיוחדות שיוכלו לשדרג לי את המראה ברגע), שמלה יפהפיה של CALA שרכשתי לפני שבוע ומאז אני פשוט מאוהבת (הבד, הגזרה, הדיטייל בחזה- הכל מדהים בעיניי. אני רואה בשמלות מושקעות ממש יצירת-אמנות לפעמים. התקווה שלי היא,שיבוא יום ואדע לתפור שמלות כאלו נפלאות בעצמי, ואז באמת אהיה מאושרת). טבעת עם אבן שחורה שרכשתי ממש היום (חיפשתי הרבה זמן טבעת כזו ובאינספור מקומות, עד שסופסוף מצאתי את האחת) ותיק שחור, קל להפליא, של ZARA, בין הרכישות הכי טובות שאי-פעם היו לי. קניתי אותו לאימא שלי במחיר זעום בסוף-עונה ומיד לאחר מכן דאגתי להשיג גם לי אחד כזה משלי. יש לו דיטייל יפהפיה מבחוץ ובטנה ורודה מבפנים והוא נוח, קל ומתאים להכל.  בקיץ רכשתי ג'קט עור בצבע ורוד בהיר (האם אני היחידה שקונה בגדי חורף בקיץ?) ואני כבר מפנטזת על לחרוש עליו החורף. למה אני מחכה? לג'קט עור קצר בצבע שחור, שישלים את ההופעה, ולמכנס ג'ינס שחור צמוד, שיושב אצלי בארון מאז שקניתי אותו ומחכה שאלבש אותו. האמת שאני לא דואגת. גם זמנו יגיע. אני מאחלת לכולכן חורף מאתגר וממליצה לכולן לנסות ולצאת קצת מהג'ינס והטי-שירט ולהשקיע לשם שינוי במשהו שהוא יותר ייחודי, נועז ושובר-מוסכמות. יודעות מה? לפחות תנסו! לכו תדעו, אולי ככה החורף יהיה נסבל יותר עבורכן.  

my idea of winter