השיער שלי עבר תהפוכות אינספור בשנים האחרונות. צבעתי אותו לחום כהה-כהה (דרגה אחת משחור), לחום-אדמדם, לבלונד זהוב,בלונד-פלטינה, עשיתי גוונים, חינה, מה לא. כמו שאני אוהבת להתנסות בלבוש ובאקססוריז, ככה אני גם עם השיער שלי. ופתאום, בין-רגע, אחרי שנה שלמה שבה הייתי בלונדינית עסיסית ונראית-לעין, החלטתי להיפרד לשלום מהבלונד הבהיר ומהעבודה הקשה שכרוכה בלשמר אותו ככזה. מה אני אגיד, התמתנתי. צבעתי את השיער לבלונד-זהוב, שהוא יותר חום-בהיר-בהיר עם נגיעות של בלונד, וזה הצבע שהכי קרוב לצבע המקורי שלי, שנעלם ממני אי-שם בשנות-העשרה. המיתון הזה כשלעצמו הוא מבורך. הוא נותן לי אופציה לנסות יותר ולהראות תעוזה בבגדים, בתיקים, בנעליים, מבלי ליפול לקלישאות. מדי פעם אני חושקת בשיער שחור חלק עם פוני (א-לה אליקס מצרפת, מהבלוג המופלא http://www.thecherryblossomgirl.com/) אבל בסופו של דבר, כיף לי לחזור למקורות. בקיץ אני לרוב לא מחליקה את השיער, פשוט נותנת לו... להיות. אחרי החפיפה אני עושה צמה גדולה או מחלקת לשתיים, וכשהשיער מתייבש, הגלים שנוצרים בשיער הם פשוט טבעיים וכיפיים. תנו לשיער לנוח קצת, הזינו אותו בסרום משקם אבל תשתדלו כמה שפחות לפגום בו, במיוחד בקיץ כשהשמש מתעללת בו כל-כך. נשמע מגוחך, אבל כמו שלמדתי על בשרי (או יותר נכון, על שיערי) הטבע מחזיר טובה בעבור טובה. הוא הכי יפה כשהוא טבעי, פשוט ולא מתאמץ. כמו כל דבר אחר.
