אוף, תרגשו אותי כבר ! פריטים מה- Wish List של אוגוסט

לאחרונה קשה לרגש אותי; הכל נראה אותו הדבר, הכל חוזר על עצמו, דבר לא מעלה גבה אצלי. אולי נהייתי בררנית, אולי זו סתם תקופה לא-ברורה, אבל עם עובדות קשה להתווכח: כל החנויות נראות לי אותו הדבר בדיוק; חלונות הראווה גדושות בפרטי אוברסייז מעיקים, הבדים הנשפכים מנסים לחפות על איכות זולה באמצעות חגורות-מותן עבות או סיכות- בד מצועצעות. ייתכן שזו רק אני, אבל נראה כי תעשיית האופנה לחצה יותר מדי על לחצן הקופי-פייסט (Ctrl+C) במקלדת. אם להיות קצת קשוחה, הייתי אומרת שמישהו התעייף שם. אולי אפילו הרים ידיים. מאז שאלכסנדר מקוויין החליט לנטוש אותנו לטובת הלא-ידוע, הכל נראה לי אפרורי, משעמם, בנאלי, שגרתי, תבניתי אפילו. חסר לי מהטירוף שלו, מהיכולת האדירה שלו לא רק לדחוק בגבולות של עצמו אלא להגדירם מחדש, להוציא את החומריות מן הבד וליצור משהו שהוא לא פחות מאידיאה הגלומה בחומר רק מפאת מגבלות הזמן והמקום שבה היא מתקיימת. מאז מותו בפברואר, אני מחפשת לו תחליף, אך עם הזמן נוכחת בי ההבנה, שכישרון כזה קורה פעם ב...אף פעם. אז אני מודה שקצת מאסתי באופנה. בבגדים הכוונה. לא מתוך סלידה אידיאולוגית מעיסוק בחומר ולא ברוח, אלא דווקא מתוך תסכול עמוק מכך שהרוח כבר לא מגולם בחומר; מישהו צריך לקחת את המושכות ולנסות להתחיל מחדש, מן הבסיס, מן ההריסות של היסודות שבנה מקוויין באמצעות מוחו המבריק. זה לא נראה באופק. בנתיים, חודש יולי עבר מבלי שארגיש אותו, ומתוך רצון לסכם את שהיה בכל הזמן הזה שלא עדכנתי את הבלוג באופן רציף, בחרתי בכמה מן הרכישות האחרונות שלי, רכישות סטנדרטיות מאוד, אני חייבת לציין; אין זה במקרה, חס-וחלילה, אלא קנייה מאוד מודעת לכך שאני צריכה איזון בתקופה זו של חיי, וגם כי מאסתי מעט בכל הבדים הנשפכים האלה שמוסיפים לי עשר קילו למשקל האמיתי שלי. אז אחרי תקופה לא-קצרה של חרם, חזרתי לטי-שירט השחורה, לג'ינס הצמוד בגזרה הגבוהה, לתיק הפשוט, לשרשרת פשוטה. הפשטות הזו לא באה לי בקלות; אבל היא בהחלט הכניסה איזון לכאוס שעובר עליי בחודשי הקיץ הללו. ג'ינס וטי-שירט שחורה. מעניין מה מקוויין היה אומר על זה. הרבה שחור ( בלק, באיפור-עיניים, בתכשיטים), מעט אקססוריז, בלי פן, בלי חצי-בית על הגב; כך אני רואה את עצמי חותמת את יולי ומתחילה את אוגוסט. Back to basics. אלכס בטח היה גאה בי. 

איתי ואני בתחנות אוטובוס- במיוחד ליום האהבה!

היי ! הרבה זמן לא כתבתי, הייתי (ועודני) עמוסה מאוד עם הלימודים (ותקופת המבחנים שאינה נגמרת) אבל עדיין , לא יכולתי להתאפק, הייתי חייבת לשתף אתכם בכך שאני ובן-זוגי האחד והיחיד, איתי , זכינו בתחרות ליום האהבה ועתה הפוסטרים שלנו מתנוססים על תחנות אוטובוס ברחבי תל אביב. היום יצא לנו לראות זאת בפעם הראשונה וזה היה מאוד מרגש. הייתי צריכה לשקר ולתחמן כדי להוציא אותו מהבית בשעה תשע בערב (אחרי שהוא חזר מהעבודה רק בשמונה) אבל זה היה שווה את זה; לקח לו זמן לקלוט (הוא האמין לשטות שהמצאתי לו על זה שאני צריכה לאסוף סיכום מחברה לקראת המבחן מחר- לא מוזר? יש מחשבים בימנו!) אבל כיאה לחבר טוב, הוא לא התלונן; גם כשהכרחתי אותו לעשות סיבוב ועוד סיבוב סביב אותה תחנת אוטובוס אומללה (שרק אימללה אותו יותר, הוא לא הצליח להבין למה אני לא מוכנה לחצות את הכביש לצד השני ולקחת סיכום מחברה-לא-נראית-ולא קיימת), הוא פתאום קלט את דמותו מחייכת לו מן הפוסטר. עוד כמה שניות והוא כבר קלט במה מדובר. זה אמנם לא הדבר ה-כי מקורי בעולם (אין מה לעשות, ביחס למתנות המקוריות שהבאתי לאיתי, פוסטר על תחנות אוטובוס הוא דבר מגניב ביותר, אבל טי-שירט עם הדפס בדמותך, משחק בבובות כמו בר רפאלי ומייגן פוקס זה הרבה יותר שווה!) אבל אבל אבל - זו בהחלט היתה הפתעה מתוקה, כיפית, קלילה ומאוד במקום. לראות את החיוך שלו היה שווה את כל הסיבובים באוטו. כל מי שמזדמן לו להיות בתל אביב בקינג ג'ורג' פינת נצח ישראל (כיכר מסריק) או בבן יהודה פינת גורדון- זה יהיה נחמד אם תעצרו לרגע, תתבוננו בפרצופים האינפנטיליים שלנו ותודו- וואלה, שיחקו אותה! טוב, בסדר, הנהון ראש קטן יספיק.

בן-יהודה פינת גורדון, תל-אביב

קינג ג'ורג' פינת נצח ישראל (כיכר מסריק), תל-אביב

פוסט נוסף באתר של תל אביב סיטי

http://www.telavivcity.com/article.asp?articlecode=3411

שוק החלפות מקוון. האם יש משהו טוב מזה?

בואו לראות בגדים שאני מוסרת (חינם,אין כסף) בשוק-ההחלפות המקוון
http://www.allbo.co.il/photo/photo/listForContributor?screenName=0bafxaowvrjrv
הקונספט הוא די פשוט: נכנסים, בונים פרופיל, מעלים תמונות, ואנשים שמעוניינים בפריט מסוים
מקשרים אתכם לפריטים שלהם שאולי יעניינו אתכם. מצאתם משהו שאהבתם? אתם יוצרים קשר
ומחליפים ביניכם. חשוב להדגיש: מדובר בהחלפות, לא מכירות! בתור אחת שמחליפה בגדים כבר שנים
עם חברות, ובתור אחת שמוסרת כל עונה ארגז של בגדים לצדקה (נשבעת לכם) אין דבר יותר כיפי
לדעת שבגד שהעלה אבק אצלי בארון, הופך להיות אייטם אהוב על מישהי אחרת. לי זה עושה ממש
טוב על הלב לדעת שזה יכול להתאים למישהו אחר. מה גם, שמכירים הרבה אנשים חדשים ואם אתם
יודעים לחפש טוב, אתם עלולים למצוא אוצרות של ממש... ממש כמו בחנויות יד-שנייה או חנויות וינטאז'
מבלי שתצטרכו להוציא שקל. האתר מתעדכן באופן רציף, בכל שעה מעלים עשרות פריטים, וההיענות נפלאה.
הפרופיל שלי עתיד להתעדכן עם בגדים נוספים בימים הקרובים, ממליצה לכם להיות עם יד על הדופק.
יש שם כמה פריטים באמת מיוחדים וחד-פעמיים. מומלץ בחום!

בחודש הבא זה קורה- ויולט מאג יוצא !

קונספט, עריכה, כתיבה, תרגום, איור ועימוד: רעות בוסיס
עיצוב וביצוע המודעה: רעות בוסיס
כל הזכויות שמורות יולי 2010

Work in progress

הבלוג עובר שינויים מאסיביים, בימים הקרובים יתעדכנו כל הדפים. אני מזמינה את כולכם לעשות מנוי (חינם אין כסף!) ואז תקבלו באופן שוטף את העדכונים שנערכים בבלוג. אם אתם מאלה שהודעות ישירות למייל מציקות לכם, תשלחו לי את המייל שלכם ואשלח לכם הודעה רק כאשר יש עדכונים חשובים. 

Another post of mine got published on telavivcity.com

http://telavivcity.com/article.asp?articlecode=3366

maybe you were right all along