My list obsession

אובססיית רשימות, מי לא מכיר את התופעה? אני מכירה, ועוד איך, כבר שנים שאני עורכת רשימות על גבי רשימות אודות הדברים שאני צריכה לעשות, דברים שאני רוצה לעשות, זמרות שאני הכי-הכי אוהבת, בגדים שקניתי ובגדים שמסרתי, מה לא לשכוח לעשות וכו'. יש לי רשימה על כל דבר אפשרי, אבל משום מה תמיד נראה לי שיש משהו ששכחתי לעשות. והנה, בעודי כותבת את הרשימה מספר אלף וחמישים לשבוע האחרון, הבנתי שזה חסר-תועלת. מה יעזור אם אני אכתוב בפעם המליון שאני רוצה לערוך מוזיקה? אם אני לא אדחוס את זה ליומן העמוס שלי, ואקבע זמן ברור ומוגדר לעריכה, זה בחיים לא יקרה. מצד שני, קשה שלא להרגיש כלוא בתוך טבלאות ורשימות שמסודרות לפי שעות ולפי ימים, ואין מה לעשות, כולנו איכשהו כן משועבדים. משועבדים לרצון להספיק הכל וכמה שיותר, להוכיח את עצמנו, לאחרים, לעצמנו, לאידיאות של מה שאנחנו אמורים להיות עד זמן X, וקשה לתאר את תחושת האכזבה כשזה לא קורה. אני מציבה לעצמי משימות בלתי-אפשריות בעליל, אך עדיין אני מקווה שאספיק את כולן. אבסורד, אני יודעת. אבל זה תמיד היה ככה. האם זה הוביל אותי לדחוק בעצמי ובגבולות-הזמן ולעשות את הבלתי-יאומן, שהוא לישון מעט ולהספיק הרבה? כן. האם זה היה שווה את זה? אין לדעת. לפי הסטטיסטיקה, אנשים עם הפרעת שינה הם בעלי סיכוי גבוה יותר לחלות בהתקף לב או באירוע מוחי. לא שזה מרתיע מישהו, בטח לא אותי. אני אמנם בת 25, אבל עם קוצים בישבן של ילד בן 7 שכל הזמן רוצה לעשות משהו חדש, אני רוצה להספיק הכל, עכשיו, ואם אפשר לנשום דקה בין לבין, זה יהיה נהדר, תודה.